מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

סליחות - ארוטיקה חד פעמית

לאה גולדברג 

המון שאלות צצות משמו של השיר, מסיפור חייה של הכותבת, משורות השיר המושרות ומאלו שלא נכללו בפזמון (כמספר השורות המושרות כן אלו שנותרו מחוץ ללחן). מי סולח? ולמי? ועל מה? אני מנסה לצאת מן הרכילות הפשוטה, ונשאר במה שהמשוררת עצמה אמרה אודות שירה, ובמה שרלבנטי להבנת השיר ואמירתו. 

לאה גולדברג היתה כבת 27 כשכתבה את השיר (פרסמה אותו כשנה אחר כך). לא עלמה צעירה, אך בהחלט לא אישה זקנה. כבר אז הבינה שדרכה אל האהבה ואל מעשה האהבה מתעכבת. היא חוותה אהבות חד צדדיות שלוו באכזבות קשות, והנה בא הרגע והמעשה עצמו אכן התרחש. השיר נכתב כנראה בעקבות המפגש הראשון עם האהבה. הראשון ולדעת רבים, היחיד.

 

לאה גולדברג נולדה בעיר (שנקראה אז) קניגסברג במדינה (שנקראה אז) פרוסיה (היום קלינינגרד, רוסיה) אך כל ילדותה עברה עליה בקובנה שבליטא. כשכתבה: "רק שבעה ימים אביב בשנה" לא התכוונה (כפי שטועים לחשוב) לארץ ישראל. הפרשנות הרווחת היא שהתכוונה לליטא, כיום מקובל יותר לראות בפסוק הזה את תיאור ארץ אהבתה, האפורה מרבית ימות השנה. מילדותה היתה חכמה, יצירתית, תאבת דעת, מרבה לקרוא, צמאת למידה וגם... לא יפה ולא מושכת. בעיקר כך ראתה את עצמה. נושא האהבה העסיק אותה מגיל צעיר.

לאה גולדברג עלתה לארץ בשנת 1935 ומיד השתלבה בחיי היצירה התל-אביבית ובחברותות הנכונות. בעיקר חבורת יחדיו של אלתרמן ושלונסקי.

 

יוכבד בת מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ

 

זמן קצר לאחר עלייתה של לאה גולדברג התפרסם ספר שיריה הראשון ושלוש שנים אחר כך ספרה השני, שיבולת ירוקת העין בו מופיע גם סליחות.

הנה הוא במלואו, כולל שלושה בתים שלא זכו להזדמר ופחות מוכרים לקהל השר: 

 

בָּאתָ אֵלַי אֶת עֵינַי לִפְקוֹחַ,

וְגוּפְךָ לִי מַבָּט וְחַלּוֹן וּרְאִי,

בָּאתָ כְּלַיְלָה הַבָּא אֶל הָאֹחַ

לְהַרְאוֹת לוֹ בַּחֹשֶׁךְ אֶת כָּל הַדְּבָרִים.

 

אִם הָיוּ עִנּוּיִים – הֵם הִפְלִיגוּ אֵלֶיךָ,

מִפְרָשִׂי הַלָּבָן אֶל הָאֹפֶל שֶׁלְּךָ.

תְּנֵנִי לָלֶכֶת, תְּנֵנִי לָלֶכֶת

לִכְרוֹעַ עַל חוֹף הַסְּלִיחָה.

 

אָז גָּנַחְתִּי, קָשַׁרְתִּי שְׂרוֹכֵי נַעֲלֶיךָ,

לִוִּיתִיךָ דְּמוּמָה עַד סִפִּי הַנָּמוּךְ.

וּבַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ, בְּכָל מִשְׁעוֹלֶיךָ

לִבְלֵב יְגוֹנִי כְּחִיּוּך.

 

וְלָמַדְתִּי: שֵׁם לְכָל רִיס וְצִפֹּרֶן

וּלְכָל שַׂעֲרָה בַּבָּשָׂר הֶחָשׂוּף,

וְרֵיחַ יַלְדוּת – רֵיחַ דֶּבֶק וָאֹרֶן

הוּא נִיחוֹחַ לֵילוֹ שֶׁל הַגּוּף.

הַחֹדֶשׁ נִחֵשׁ עַל טַרְפֵּי הַבַּבֹּנֶג,

תָּלַשׁ אֶת יָמַי וּזְרָקָם אֶל הַתְּהוֹם:

זֹהַר וָעֹנֶשׁ, צַעַר וָעֹנֶג,

דֶּרֶך – פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם.

וָאֵדַע כָּל נִדְרֵי הַבְּגִידָה שֶׁנָּדַרְתָּ,

וְאָגַרְתִּי לְךָ אֶת שַׁלְוַת הַיָּמִים.

וְהִרְכַּנְתִּי רֹאשִׁי הַנִּכְנָע כְּשֶׁחָזַרְתָּ,

חָזַרְתָּ קָרוֹב וְתָמִים.

כאמור, מעשה האהבה תופס מקום מרכזי בשיר. גופני, אירוטי וחושפני מאד מצידה של הכותבת שהיתה במעמד מכובד מאד ומרוחק מ"העניינים האלה". היא מתארת את שלימד אותה המאהב על נפלאות הגוף. לא פחות. כיצד נתן שם לכל ריס וציפורן ולכל שערה בבשר החשוף ואת ניחוח לילו של הגוף...

האם מצפה לאה גולדברג מאהובה שיבקש סליחתה על שנטש אותה? האם זו הודאה שסלחה לו? האם היא זו שמבקשת סליחתו על עצם אהבתה אליו? רבים המפרשים. אורי הייטנר, פובליציסט ובעל בלוג פעיל למדי, מעלה ראיה מעניינת של הקשר בין מושג הסליחות ביהדות ו"כל נדרי" המופיע בראשית הבית האחרון. הנה המאמר שהקדיש לשיר במלאת ארבעים שנה לפטירתה של לאה גולדברג.

ובכל זאת, למי נכתב השיר?
איור של לאה גולדברג

רבות נכתב על הדמות שמאחורי המאהב שבשיר. לאה גולדברגכתבה על אהבותיה גם שירים וגם יומנים שהתפרסמו בשנים האחרונות ותוכנם גרם למבוכה בגילויים שבהם. אין ספק שהמשוררת ידעה שיומנים אלה יתגלו ושיעוררו ענין.

אהבתה הגדולה של גולדברג היתה המשורר אברהם בן-יצחק, אך אהבה זו לא מומשה. הדעה המקובלת בין חוקרי המשוררת והתקופה היא ששירה סליחות כוון לצייר אריה נבון שאייר רבים מספרי הילדים שלה והשתייך לחבורת "יחדיו" (משמאל ציור של לאה גולדברג מאת אריה נבון).

השיר בוצע לראשונה על ידי זמרת צעירה ובלתי ידועה בפסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1977. למרות שזכה במקום השביעי בלבד, זכה השיר להצלחה אדירה בציבור ואף סלל לזמרת את דרכה אל צמרת. שמה כמובן, יהודית רביץ. הלחן של עודד לרר.

הנה יהודית רביץ בביצוע הראשון ההוא, בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ז 1977

ברשת נמצאים עשרות סרטונים עם השיר סליחות, רבים מהם של המבצעת המקורית באירועים שונים. הנה היא, יהודית רביץ, בשידור טלויזיה מתחילת מלחמת לבנון, 1982, שנקראה "שידור מלבנון".