מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

צל עץ תמר ואור ירח

סיפור השיר צל עץ תמר עמוס בפרטים ויש בו עדיין כמה עניינים לא פתורים. השיר נחקר ורבות נכתב עליו ושודר ברדיו, בטלויזיה, בעיתונות ובאינטרנט. גם אני חקרתי את קורותיו ואף הקדשתי לו פינה בתוכניתו של שמעון פרנס בגל"צ. למען הפשטות אביא כאן את תמצית הדברים.
על מנת להביא גאולה לעולם, אזכיר את אלה שנעזרתי בהם בעיבוד המידע: יאיר אבן-זוהר וצוות אתר "זמרשת", שדרן קול ישראל יואב גינאי, חוקר הזמר דודי פטימר בעל טור במעריב ופינה ברדיו 103, שמעון פרנס שבנוסף להיותו שדרן מוכר ומוערך, הוא בעל ידע עצום ורון וינשטיין, בנו של כותב המילים.
נצא לדרך.

 

המחזר היצירתי
1945, בחור צעיר בשם אפרים וינשטיין, מתאהב בנערה בשם רבקה יז'בסקי וכותב לה שיר אהבה. גיסו, בעלה של אחותו מלכה, רופא טבריני בשם דר' חיים קוברין הוא גם כנר חובב ואפילו מלחין לעת מצוא, והוא מלחין את שירו של המחזר הנלהב.
תעלומה ראשונה, יתכן שקוברין הושפע משיר רוסי ששמע, שיר שנכתב אך שלוש שנים קודם לכן ויתכן שהיה כבר מוכר גם בארץ (קוברין עלה מרוסיה הלבנה ב-1933). השיר נקרא במקור "מעשה כשפים" והלחין אותו ליאוניד ניקולייב. אם מי מהקוראים מכיר שיר כזה, אנא שיכתוב אלי. אולי נאתר עוד שלב בגלגולי השיר.

היתכן שהשיר פעל את פעולתו? מה שידוע זה שבהמשך אותה שנה נישאו אפרים ורבקה. השיר הצליח אף הוא. הרופא ניגן ושר אותו בבתי קפה בטבריה, הציבור התלהב והחל להעביר את השיר מפה לאוזן. הוא לא הוקלט ביוזמת הכותבים, הרי נכתב כשיר אישי, והם לא עסקו בכתיבה בצורה מקצועית (ומסחרית).

 

המפיק היזם
1952 - איזי גרשוני, סולנה של להקת העבר החישטרון, מקליט את השיר תחת הכותרת "כינור הקסמים". השיר לא זכה להצלחה גדולה בציבור, אך ההקלטה סייעה להפצתו.
1954 - זמרת בראשית דרכה, לילית נגר, אז בת 19, הולכת ברחוב תל אביבי עם שלמה פינטוך המכונה סְלים, מפיק תקליטים בחברת מקולית. הם פוגשים במקרה את בובי פנחסי, מנהלה המוסיקלי של להקת החישטרון. בלי הכנה מוקדמת פנה סלים לפנחסי, כפי שסיפרה לילית נגר ליואב גינאי, הוא אמר לו: "מה עם 'נגן נגנה'? יש לך את התוים שלו? אני רוצה אותו ללילית". תמורת 5 לירות ישראליות, נמסרו התוים לפינטוך והשיר הוקלט. לזמרת לא היה מושג מי כתב את השיר, כנראה שגם בחברת נמקולית לא חיפשו יותר מדי. על התקליט נכתב שמו של המפיק, שלמה פינטוך ושם משפחתו של המעבד, יעקב אפרתי שקוצר והופיע רק כ-אפרת, בשולי שמו של פינטוך. כשהחלו להגיע לאקו"ם תמלוגי ההשמעות, הם זיהו את שמות השניים ורשמו אותם כיוצרי השיר.
 

הנה גירסת איזי גרשוני, עדיין בשם "כינור הקסמים" (מאוסף דודי פטימר)

 

 

וכאן גירסת לילית נגר, עדיין בשם "נגן נגנה"

הצלחה ראשונה
השיר בביצועה של לילית נגר זכה להצלחה גדולה. שמעון פרנס: "הוא הושר בחפלות בכרם התימנים, עם סולימן הגדול, חופני, דקלון, ואחרים, הסתובב בשטח, כולם הכירו אותו", אבל איש לא יודע מי כתב אותו. בין הביצועים במסיבות ובהקלטות על הקסטות, השתנו גם מילים בשיר. הוא עבר (הלוך וחזור) בין מלל של גבר השר לאהובתו, לבין אישה ששרה לאהוב לבה. ובין טנגו שכותבים פולני ורוסי, לזמר ים תיכוני, עם עוד, תופים, גיטרה חשמלית וסלסולים.  
וכך במהלך נדודיו, לאחר כ-20 שנים, נחת השיר במשרדי ההפקה של אליל הזמר החדש, זוהר ארגוב. וזוהר, המלך, העניק לו תנופה אדירה, ולאחר שכמעט ונשכח בציבור הרחב, "הוליד" אותו בפעם השלישית.

הצלחות נוספות
גירסתו של זוהר ארגוב היא זו שלדעת כל פרשני וחוקרי התקופה, נתנה לו את חיי הנצח. השיר שב והושמע והוקלט ונעשה לקלאסיקה מזרחית. בין השמות שהעלו אותו על תקליטיהם וקסטותיהם, לאורך השנים נמצאים שמות כמו, שלום נחום, שלומי שבת וגליקריה, זהבה בן, ישי לוי, ועוד ועוד רבים הנסתרים מעינינו, כי הושרו במאות חפלות, חתונות, מסיבות בר מצוה, והופעות ולא הגיעו לאוזני מאזיני הרדיו והטלויזיה (שרובם לא נמנים אל קהל רוכשי הקסטות...).
ואז, אם נדמה היה שהשיר נעלם, באה ב-2012 קרולינה ונתנה לו חידוש נוסף. הפעם היה זה שילוב של פופ מערבי, בצליל אלקטרוני, בשילוב גוון מזרחי.
אז גם עלו מדרגה מהלכי החיפושים אחרי גלגולי השיר. ההצלחה הביאה גם כסף, ולבני משפחתם של היוצרים לא היה ברור לאן הוא הולך. גם הם, כמו כותבי השיר, לא מצויים בעולם תעשיית הבידור, וכאשר פנה רון וינשטיין, בנו של כותב המילים, לאקו"ם, קיבל את שמות בעלי הזכויות, כאמור, שלמה פינטוך ויעקב אפרתי.

 

 

מאבק משפטי
רון וינשטיין לא ויתר והחל ללמוד את הסוגיה. מביתו הביא את גליון המילים והתוים שהיה תלוי במשך שנים על הקיר. באקו"ם התלבטו. הם החלו לבדוק, פנו לאנשי רדיו וידעני זמר כגלעד בן ש"ך, גם דודי פטימר, גויס לתחקיר, וגם אנשי "זמרשת" המתמקדים בשירים מלפני קום המדינה, הבינו שהלהיט החדש החורך את גלי האתר ורשימות ההשמעה, שייך בעצם לתחום שיפוטם.
כשהדברים הלכו והסתבכו, הועבר הנושא לבוררות משפטית. 
השופט בדימוס תיאודור אור, קיבל לידיו את התיעוד שבחלקו הוזכר כאן וקבע שהיוצרים הם וינשטיין וקוברין. אקו"ם שינתה את הרישום וזיכתה את יורשי המחברים, בתמלוגי השיר מאז נרשמו שמות המחברים השגויים בשנת 1999. "זה לא כסף גדול" אמר לי רון וינשטיין, אבל כמובן שהענין העקרוני חשוב הרבה יותר.

 

ואולי להיט נוסף לאפרים וינשטיין?
בשיחה עם רון וינשטיין, הוא גילה לי שמצא פתק נוסף ובו מילים של עוד שיר שכתב אביו, אפרים. הוא גם לחש לאזני שהלחין בעצמו את השיר. הצעתי לו את עזרת אתר ובלוג "סיפור-רון" באיתור זמרים שירצו לבצע את השיר.

הנה כאן צילום חלק מהשיר, מי שיפנה אלי מכאן ב"צור קשר" ויקבל דרכי התקשרות לרון וינשטיין.

בהצלחה לכולם.

 

אז מה היה לנו?
ראשית, כבר הטזכר שהשיר הוא בן 75 שנים (נכון לכתיבת שורות אלה בשנת 2020).
אתר ויקיפדיה מונה עוד כמה מהצלחות השיר: בתוכנית "כוכב נולד 9" בשנת 2011 ביצע את השיר המתמודד לירון רמתי. בפברואר 2012 חידשה הזמרת קרולינה את השיר לאלבומה "זוהר" בסגנון אלקטרוני. גרסה זו הגיעה במצעד השנתי תשע"ג (2013) למקום 16 ובמצעד השבועי למקום השלישי. ביוני 2013 חידש הזמר עידן חביב את השיר לפרסומת של חברת סלקום. ב-2015 חידש הנער עוזיה צדוק את השיר, במסגרת תוכנית הריאליטי "בית ספר למוזיקה". אמיליה אוזון ביצעה גרסה לשיר במסגרת תוכנית כישרונות במולדובה בגיל 7, מבלי לדעת אף מילה בעברית וזכתה במקום הראשון. בשיר "פועל במה", החותם את האלבום אהוד בנאי והפליטים (1987), מופיעה השורה "עכשיו שאול שר צל עץ תמר ואור ירח".

על פי רישומי אקו"ם (נכון לספטמבר 2020), יש לשיר 117 גרסאות המופיעות ב-60 תקליטים.

גירסא אחרונה
בעצם ימי מגיפת הקורונה, גויסו להרמת המוראל גם ותיקי תוכנית הטלויזיה המיתולוגית "זהו זה". אחד הרגעים היפים בכל תוכנית הוא שיר ותיק הזוכה לעיבוד מחודש. המוסיקאי אמיר לקנר, עורך ברגש ובטוב טעם, עיבודים המתאימים מאד לחמישית הגברים, גידי גוב, דבל'ה גליקמן, אבי קושניר, מוני מושונוב ושלמה בראבא. והנה, שוב נולד השיר מחדש, שוב הוא זוכה לשפע של השמעות, ומחמאות.

vbv הגירסא האחרונה (בינתיים ספטמבר 2020) חמישיית "זהו זה" בעיבודו של אמיר לקנר

ולסיום (באמת, באמת, באמת)
ב-12.9.2020 שידרתי פינה נוספת בסדרה "איך שיר נולד" בתוכניתו של שמעון פרנס בגל"צ. במהלך הפינה השמענו ארבע גירסאות מתקופות חייו השונות של השיר, ובסיום, חזרנו על ההזמנה לזמרים לבמ[צע את השיר החדש והלא ידוע של אפרים וינשטיין, מחבר "צל עץ תמר".

הנה הקלטת הפינה

 

 

צל עץ תמר ואור ירח