מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

שהשמש תעבור עלי

הפעם אתחיל מאמצע הסיפור..
אני אוהב הפתעות. אז התקשרתי לנורית הירש ובלי הקדמות שאלתי: "את הלחנת ראשונה את 'שהשמש תעבור עלי'?". קריאת ההפתעה לא בוששה לבוא: "מאיפה אתה יודע?????" אחרי שנרגענו קצת (היא מהגילוי, אני מהאישור) אמרה: "זה הרי אף פעם לא הוקלט... בכל אופן לא בארץ... שרה את השיר זמרת אמריקאית, זה היה כשחייתי שם. זמרת נהדרת. מאיפה אתה יודע על זה???".

לא השבתי לשאלה, אך המשכתי: "נכון, זו היתה להקה מדנוור קולורדו. זוכרת את הזמרת? איך קראו לה?"
"מי יכול לזכור....... אפילו הקלטה אין לי"
אלו אתגרים שאני אוהב. אם המלחינה לא זוכרת ואפילו הקלטה אין לה, זה הזמן ללכת לחפש. אם אמצא, זו תהיה חדשה אמיתית. אשדר את השיר בפינה שלי אצל שמעון פרנס בגל"צ, אעלה לאתר, יהיה מענין.
אז יצאתי לחפש. 
רגע לפני הגילוי (והסיפור כיצד התגלגל) נחזור קצת לאחור לראשית הסיפור (שגם לכם תהיה קצת הפתעה).

ותיקח אותי אל המסע
"בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים - סיפר לי יורם טהרלב - היינו מאד מאד אהודים בעולם. תיירים רבים ביקרו אותנו, תרמילאים פקדו את ארצנו, מתנדבים ראשונים באו לקיבוצים, בני דתות אחרות הגבירו התעניינותם. כך למשל בני כת המקויה היפנית שמנהיגה הגיע לביקור בכותל, וכך גם, חברי כנסייה מדנוור קולורדו". שאלתי לשמם, "לא זוכר". בעצם איש לא זכר, גם אחרים ששאלתי אותם.
אז המשכתי בתחקיר.
המיוחד בכנסיה הזו בדנוור-קולורדו, הן להקות זמר וריקוד הפועלות בה במקצועיות רבה ומופיעות בכל העולם. הם החלו להופיע גם בישראל וכשראו כאן כי טוב, זכו לחיבוק מהממסד. בין השאר מהאגודה למען החייל וצה"ל. הם בנו תוכנית ובה גם שירים בעברית. "להקה צבאית" מכנה אותם יורם טהרלב באתר שלו: " הם היו מגיעים לישראל פעם בשנה, וכשהם לבושים במדי צה"ל היו מופיעים (במשך שבועיים) בבסיסי צה"ל". ואז, עלה החיבור עם הלהקה מדרגה. 
המשיך יורם טהרלב: "בראשית שנות השמונים הוזמנתי יחד עם הבמאי שי לביא, לעבוד עם הלהקה על תכנית חדשה לקראת הופעתם בארץ". החלק הזה בסיפור הביא אותי לפנות אל הבמאי, שי לביא. איך לא חשבתי על זה קודם. והנה אצל שי לביא נשמרה מודעה מעיתון ג'רוסלם פוסט, בה מזמינה האגודה למען החייל את הציבור להופעת הלהקה ב-20.10.1983. ואז גילינו את שם הלהקה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רגע - שאלתי - אז אולי אתה זוכר איך קראו לסולנית? אולי יש לך טלפון? כתובת? משהו ממנה?

"כן, היתה להם סולנית נהדרת, קראו לה Tomi זה מה שיש לי. לא טלפון ובוודאי שלא דוא"ל. אנחנו בתחילת שנות ה-80".
האם זו הזמרת שאנחנו מחפשים?
עוד רגע.
באתר שלו כותב יורם טהרלב על הולדת כמה משיריו. הנה סיפור אחד על העבודה עם הדנוורים: "אחת מחברות הלהקה ביקשה ממני שאכתוב לה שיר מיוחד שיתאר את הגעגועים שלה לארץ, הממלאים (באמת!) את כל חייה". והשיר שכתב לה היה... נכון... שהשמש תעבור עלי.

"איך שיר נולד"? ככה. שיר שכולו אהבת הארץ, נכתב בכלל לזמרת אמריקאית מכנסיה נוצרית בדנוור-קולורדו.

יֶשְׁנָם יָמִים לְלֹא מַרְגּוֹעַ
בָּם לֹא אֶמְצָא לִי נֶחָמָה
וּמֻכְרָחָה אֲנִי לִנְגּוֹעַ
בַּעֲשָׂבִים, בָּאֲדָמָה

לִפְסֹעַ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ
בְּתוֹךְ פְּרִיחַת הַכַּרְכֹּמִּים
וְלִהְיוֹת כָּל כָּךְ אַחֶרֶת
וְלִפְרוֹחַ עֶרֶב הַגְּשָׁמִים

רַק תְּפִלָּה אֶשָּׂא
הוֹי אֵלִי, אֵלִי
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲבוֹר עָלַי
וְתַּרְאֶה לִי שׁוּב אֶת מִשְׁעוֹלַי

הוֹ אֵלִי, אֵלִי
רַק תְּפִלָּה אֶשָּׂא
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲבוֹר עָלַי
וַתִּקַּח אוֹתִי אֶל הַמַּסָּע

וְאִם אָשׁוּב אֶל זֹאת הָאָרֶץ
וְאִם אֶפְסַע שׁוּב בַּדְּרָכִים
הַאִם כְּקֶדֶם יַכִּירוּנִי
הָאֲנָשִׁים וְהַפְּרָחִים

רַק תְּפִלָּה אֶשָּׂא
הוֹ אֵלִי, אֵלִי
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲבוֹר עָלַי
וְתַּרְאֶה לִי שׁוּב אֶת מִשְׁעוֹלַי

הוֹ אֵלִי, אֵלִי
רַק תְּפִלָּה אֶשָּׂא
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲבוֹר עָלַי
וַתִּקַּח אוֹתִי אֶל הַמַּסָּע

הַאִם אֶמְצָא אֶת כָּל הַיּוֹפִי
הָאַהֲבָה הַנּוֹשָׁנָה
אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁם כְּשֶׁעָזַבְתִּי
עֵת אָהַבְתִּי פָּעָם רִאשׁוֹנָה

 

 

חזרתי ליורם טהרלב: "היתכן ששמה של הזמרת היה Tomi ?"
"זאת הזמרת!" ענה לי (וסימן הקריאה נשמע בקולו).

אז יש לנו את שם הלהקה ואת שם הזמרת. אבל זהו. עכשיו לך תחפש ברחבי ארה"ב זמרת בשם נפוץ כמו "Tomi" ששרה בלהקה בעלת שם שגרתי כמו: "Internetional Singers".

התחלתי לשוטט במרשתת ולחפש מקהלות ולהקות זמר ששייכות לכנסיות, התמקדתי בכאלה שיש להן "סניף" בדנוור. 
והנה הגעתי לכנסיה מהעיר שפועלת בה מקהלת ילדים. שם הכנסיה:  Faith Bible Chapel. שער האתר שלהם הבהיר מיד שהם אוהבי ישראל. כמה כבר יש באמריקה כנסיות שאוהבות אותנו??? אולי זה הם?

בינגו! 
נחזור לשיר.
בתקופה בה עבדו יורם טהרלב ושי לביא עם הלהקה, התגוררה ידידתו ושותפתו לכתיבת עשרות שירים, המלחינה נורית הירש, בארה"ב. היה זה אך טבעי שמילות השיר "שהשמש תעבור עלי" ימסרו לה. ונורית הירש אכן פגשה את סולנית הלהקה: "היא היתה טובה! ממש זמרת!". הלחינה, נתנה לה את השיר וזהו. הוא בוצע אבל רק בהופעות. מעולם לא הוקלט בארץ, לא זכה לעוד ביצועים. רק זה של הכנסיה מדנוור.

אז איך נשמע השיר בלחנה של נורית הירש? איפה אמצא את הזמרת? וההקלטה? הכל קרה לפני כמעט ארבעים שנה.
אקצר את הסיפור, בעזרת הנהלת הכנסיה שנזכרה לעיל אותרה חברת קהילה שכולם יודעים שיש לה אחות זמרת. "אולי... יכול להיות... נדמה לנו... שפעם, בשנות ה-80, שרה האחות בלהקת הכנסיה". היה בהנהלה אפילו מישהו שהיה נדמה לו שלאחות קוראים טומי. מכאן הדרך היתה קצרה. שיחה עם חברת הכנסיה וממנה לאחותה אישרה שאכן, זו הטומי שלנו.

טומי התרגשה מאד כשסיפרתי לה מה אני מחפש, כשראתה שזוכרים אותה. היא אכן הקליטה את השיר. אפילו יש לה אותו על... קלטת. כולה שירים עבריים, ראו איך קראה לה, לקלטת, Let The Sun Shine For Me' ובעברית: "שהשמש תזרח עבורי", או בשפת השיר: "שהשמש תעבור עלי".

אני נרגש, רוצה לשמוע, וטומי מסכימה מיד: "כבר בשבוע הבא אשלח לך את הקסטה בדואר אויר". 
אוףףף, תודה, היא חיה עוד בשנות ה-80. מה אעשה עם קסטה שאקבל בדואר אויר בעוד שבועיים? אין לי אפילו מכשיר לשמוע אותה. כנראה שהאכזבה נשמעה בקולי, (בעצם, אולי אפילו קצת קצת לחצתי...), אבל כעבור יומיים כתבה לי טומי שהמירה את כל הקלטת למדיה דיגיטלית, יש לה הכל על המחשב. תוך כמה שעות היתה בידי ההקלטה.
ההתרגשות בשיאה.
הקשבתי לשיר, יפה, לחן נוריתהירשי קולח ושמח, זמרת באמת נהדרת, תזמור עשיר, הכל טוב? אפשר להעלות לאתר? להשמיע בפינה שלי בגל"צ? יש לי סקופ. שיר שמעולם לא שודר בארץ, שאפילו למחבריו אין הקלטה ממנו.
מתקשר מיד לנורית הירש, מספר בהתרגשות שמצאתי את טומי, שמצאתי את ההקלטה. "שלח, שלח, רוצה לשמוע" אמרה.

אלא שאז, רגע לפני ששלחתי, החליפה את שמחתי אכזבה.
וכבר אומר את משפט הסיום - מצטער חברות וחברים. לא יכול להשמיע לכם את השיר הלא נודע.
מדוע?

אז מה קרה?
טומי היתה גאה על קשריה עם יוצרים משלנו כמו יורם טהרלב, נעמי שמר, נורית הירש והחלה לשלוח לי התכתבויות שלה איתם. והנה אני מקבל העתק ממכתב שקיבלה מנורית הירש וכך הוא נראה:

"תודה על ההקלטות... שרת יפה מאד... העטיפה יפה..." אלא ששורה אחת הדאיגה אותי. הנה היא בהגדלה:

וזה בעצם מה שכתבה נורית הירש: "טומי יקרה... דבר אחד מפריע לי, במקום פה דיאז, שרת פה רגיל".
אני רואה חיוך בזוית פיכם. מה כבר הבעיה? פה במקום פה דיאז? לעשות מזה ענין?
אז ראשית למלחין יש כוונות מוסיקליות וחובה לכבד אותן, ושנית, ההבדל הזה משפיע מיד על כל הרקע, על התזמור, על ההרמוניה. זה באמת משהו אחר.
לרגע אמרתי לעצמי שאחרי הערה כזאת שניתנה עוד בשלבי העבודה, בטוח שהענין תוקן. בלב רועד האזנתי שוב להקלטה. אוףףף (מספר 2), גם בהקלטה הפה איננו פה דיאז. 

מה עושים???
ראשית חזרתי לנורית הירש וסיפרתי לה על ה"בְּרוֹךְ". ביקשתי שתקשיב לפה שבשורה הפותחת. ידעתי את התשובה, אבל קיויתי...
הזעם (המובן בהחלט) נשמע מיד: "אתה לא משמיע את זה. בשום מקום. לא באתר שלך, לא בפינה שלך בגל"צ, לא בהופעות. ותודיע לטומי שתלך לתקן".
אז זהו. ברור לי שטומי לא תחפש עכשיו את התוים ואת הנגנים ואת הקלטות ה"מאסטר", ואת סרטי הטו-אינצ', והכל בשביל לתקן פה דיאז במקום פה.  אני מכבד מאד את המלחינה המקפידה. את העובדה שהיתה לה בראש שורה מוסיקלית, ועד שלא תושר השורה כפי שרצתה, ישכב השיר אחר כבוד בארון (או בקסטה). אני לא אשמיע אותו.

מה כן אני יכול להשמיע? 
חשבתי על פתרון חלקי. ובכן, התקלה הינה בבתים. הפזמונים מושרים בסדר. אשמיע רק את הפזמון.
אז הנה פזמון השיר, עם תמונות של הלהקה יורדת מהמטוס, טומי בראש, יורם טהרלב ושי לביא מקבלים פניה.

 

ואיך נוצר השיר שאנחנו מכירים היום? איך הגיעו המילים לחנן יובל? ואיך לירדנה ארזי?
ממשיך יורם טהרלב: "עבר זמן. השיר נשכח במגירה. יום אחד באה אלי הביתה ירדנה ארזי עם המפיק שלה גברי מזור. חיפשו שירים שלי שטרם הולחנו. נתתי להם את השיר הזה. הם נסעו אתו ממני היישר לחנן יובל. הוא הלחין אותו מיד במקום ותוך זמן קצר השיר היה ללהיט גדול".

השיר נכלל בתקליט "דרישת שלום" שיצא ב-1985 ואכן היה ללהיט גדול.

הנה הקלטה מאחת מתוכניות "שביל באמצע שביל בצד" בערוץ הראשון:

 

ביצועים רבים ופנים חדשות
השיר זכה לביצועים רבים מספור, אמנים רבים הקליטו אותו והוא מככב במועדוני זמר ובערבי שירה. אלא מה? ההצלחה וה"פרשנויות" לא תמיד נעמו למלחין השיר, חנן יובל: "אני שמעתי את השיר אחרת לגמרי - אמר לי - עשו ממנו משהו סוער ואני ראיתי בו שיר מופנם בהרבה". אמירתו זו של חנן יובל איכזבה אותי קצת. מאד אהבתי את הסערה שבלחנו ובביצוע שלו זכה מפי ירדנה ארזי, והיה לי חבל שהוא עצמו לא רוצה שכך יושר השיר. אבל אז שמעתי אותו שר את השיר כפי שחשב לנכון והתרגשתי. ממש התרגשתי. פתאום הוא קיבל מימד אישי, עמוק, מימד של תפילה. הנה אחד הביצועים שמצאתי בקולו (מאתר "כאן מוסיקה")

 

השיר נעשה לתפילה
כותב חנן יובל בפתח ספרו "סידור אישי": "בשנת תש"ס 2000 הזמינני ידידי אלעזר שטורם לפסטיבל ללימודי יהדות בכפר בלום, שם התבקשתי על ידו לערוך ולהפיק מופע מוזיקלי בשם "מסע אישי יהודי'", ושם קיבל השיר תפנית אל הפן התפילתי שבו. בספרו מכנה אותו חנן יובל: "תפילה חילונית". השיר פתח גם את המופע המשותף של חנן יובל וג'קי לוי "גשר ההלכה".

גשר ההלכה וסידור אישי

והנה הגיע כוכב הזמר החסידי אברהם פריד
השיר נעשה לחביבם של בתי כנסת וקהילות תורניות והנה, ביצע אותו אחד הגדולים שבזמרי הסגנון, אברהם פריד. ביצוע השיר על ידי זמר בשיעור קומתו של פריד, קירב את השיר, עוד יותר משהיה, אל הקהל המסורתי. בהופעות ובהקלטות הוא קורא לשיר "רק תפילה" או "רק תפילה אשא".  בחרתי להביא הקלטה מביצוע משותף של הזמר והכותב. בביצועם יש גם שילוב של שני הסגנונות של המבצעים האלה. השיר מתחיל כתפילה רגועה ומופנמת, כפי שנכתב, אך במהלך השירה מתרצה חנן יובל ומצטרף לקצב הסוער.
לטעמי - נפלא ומרקיד ומרגש.

 

השיר לא תם המסע ממשיך...
כפי שסופר, עבר השיר גלגולים, מארצות הברית בלחן של נורית הירש, אל ארצנו בביצוע זמרת נוצריה, מכאן ללחן חדש של חנן יובל בביצוע ירדנה ארזי, ובאחרונה אל הזמר החסידי.
את חלקו הראשון של הסיפור סיפרתי בפינה שלי אצל שמעון פרנס בגלי צה"ל. השמענו את הלחן המוכר והאהוב, ורק סיפרתי שהיה עוד לחן לפניו. השידור היה לפני שהצלחתי לקבל את ההקלטה של הלחן הראשון ואני מבטיח בו שעוד נשמע אותו. לא ידעתי שכך יתגלגלו הדברים, ואגיע אל ההקלטה אך אהיה מנוע מלהשמיעה.

הנה הקלטת הפינה בגלי צה"ל:

שהשמש תעבור עלי ירדנה ארזי