אני אבחר בך - שירי בחירות ופוליטיקה
אולי מפתיע, אבל בחירות ופוליטיקה זכו להרבה איזכורי-זמר. לקראת הבחירות, הנה כמה מן המוכרים שבשירים.
תלבשי לבן - השיר נכתב בשנת 1984. אחד העיתונים הכריז במדור האופנה שלו שהצבע הלבן חוזר. "הכותרת היתה בקיץ הזה תלבשי לבן - מספרת הללי, בתה של נעמי שמר - ברקע היתה גם מערכת בחירות כלשהי". ואכן, ב- 84 נערכו הבחירות לכנסת ה- 11. במקום קריאות הפוליטיקאים לבחור בהם, הציעה נעמי שמר נוסחה מבטיחה הצלחה: "אני אבחר בך ואת בי תבחרי וביחד נהיה לרוב". השיר בוצע על ידי ההרכב המשותף של הדודאים והפרברים פחות משנה לאחר הבחירות האלה: " לעתים חולף זמן בין הכתיבה לביצוע" מעירה הללי שמר.
נאום בחירות - בסוף 1988 נועדה להסתיים כהונת הכנסת ה- 12, אך ריח הבחירות עמד באויר לכל אורך ימיה. היתה זו הכנסת של הרוטציה המפורסמת (מחצית מהזמן היה פרס ראש ממשלה מטעם "המערך", ומחצית יצחק שמיר מהליכוד). כשנה לפני תום התקופה, באוקטובר 1987, יצא מאיר אריאלבמסע בחירות משלו, בו קרא באופן הפגנתי... שלא לבחור בו.
ארץ קטנה עם שפם – מילים של מאיר גולדברג, לחן של קורין אלאל שגם שרה. השיר נכלל באלבוםאנטרקטיקה שהוציאה קורין אלאל בשנת 1989, יש שראו בשם השיר רמז ליצחק שמיר, שהיה ראש הממשלה בזמן כתיבתו.
מן השיר עולה ריח פוליטי: "כל המקומות קדושים / סיכויים קלושים לבנות חלום / אפילו הימים קשים / יותר קשים מיום ליום" ואף הבחירות נזכרות במפורש: "צריך לבלוע כפית בדיוק / לפני בחירות, ובין שיהוק לפיהוק".
תחת שמי ים התיכון – מילים ולחן שלמה ארצי, מהאלבום חום יולי אוגוסט שיצא ב- 1988. כאמור, היתה זו שנה של מתיחות פוליטית פנימית, רוטציה בין הליכוד והעבודה והכנות לבחירות. השיר מרמז על מודעות פוליטית, "חצי עולם שונא חצי", "טרור ואהבה", וגם "את חיה פוליטית, מזדהה עם מיעוטים". השיר קיבל נוכחות חדשה בעת המאבק החברתי בשנת 2011 עם הפסוק שנעשה לסיסמא: "כמה זה עולה לנו".
הנה הסרטון של אבא שלמה והבן בן ארצי הקטן.
פרצופה של המדינה – תיאור מדכא של הפוליטיקה שלנו, שמביאה להקת תיסלם, באיחוד שלה משנת 1990, מילים יאיר ניצני ולחן של הלהקה כולה. השיר נכתב גם הוא לאחר אירועי שנות השמונים ובעיקר אלו של 1990, "התרגיל המסריח", ממשלת הרוטציה ועוד. התקלות היו רבות, בכלכלה - משבר הבנקים ונפילת הבורסה, בבטחון -מלחמת לבנון שהלכה והתמשכה, ועל כל אלה, השיטה הפרלמנטרית שיצרה סיטואציות מביכות חדשות לבקרים. קניית פוליטיקאים באמצעים שונים ("מיצובישי"...) והבטחת מקומות לח"כים שכבר שנים לא יצגו בוחרים.
הנה בקליפ לתכנית זהו זה.
מחכים למשיח – להיט ענק של שלום חנוך (מילים ולחן) שלא יורד מרשימות ההשמעות כבר כמעט 30 שנה. נכתב בימי נפילת הבורסה בשנות השמונים, עם שר האוצר שנותן ראיון ב"מבט", מהדורת החדשות היחידה שהיתה אז, ועם הביקורת עליו, ועל כל הפוליטיקאים וגם על הציבור, "הציבור מטומטם, ולכן הציבור ישלם". גם שיר זה זכה לעדנה בימי המחאה החברתית.
הנה בקליפ מהתוכנית זהו זה.
הגששים בשיר ליל הבחירות, השידור המרכזי ברשת (היחידה...):
עוד איזכורים על קצה המזלג של פוליטיקה ובחירות:
- פרנצ'סקה פוליטיקה – שיר מחאה מריר וישיר, בוטה ובועט של אריק אינשטיין (לחן מיכה שטרית).
- לא תבואי שישי שבת זהו יום הבוחר - שיר השתטות עם זקני צפת ומאור כהן שגם כתב.
- שיר אהבה פוליטי - יהונתן גפן וחנן יובל שגם שר: "אם האהבה היתה מדינה, אני הייתי שר החוץ".
- אז למה לי פוליטיקה עכשיו – משינה, בשירם של שלומי ברכה ויובל בנאי.
- איזו מדינה – להיט גדול ששר אלי לוזון (למילים שלו ולחן של יוני רועה) השיר תוקף דברים רבים במציאות שלנו ובין השאר את הפוליטיקאים: " יש לנו שׂרים, רק כסא רוצים לא עושים דבר ורק מבטיחים".
וזהו כאמור מדגם בלבד, יש עוד רבים.