מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

שיר העמק שיר בוקר ''...מגרמניה עד נהלל'' וחזרה

דרך מדהימה עשו שיר העמק (באה מנוחה ליגע) ושיר בוקר (בהרים כבר השמש מלהטת), מנכסי צאן התרבות שלנו וסמלי הישראליות, שנעו בין אולמות ברלין בחסות משרד התעמולה הנאצי, ועד לבית אלפא ונהלל וחזרה, וזאת הם עשו כמה פעמים ובשני הכיוונים.

רקע קצר

תפיסת העולם האנטישמית היתה מאבני היסוד של המפלגה הנאצית, אולם בתחילה, לא תכנן מוחם החולני להשמיד את היהודים, אלא "רק" לנקות את ארצם מהם. Judenrein הם קראו לכך, בין שאר הדברים שביצעו הנאצים עוד לפני המלחמה, היה לימוד הנושא וחשיבה מעשית כיצד לבצעו. למשל, במסגרת זו, שלחו ב-1937 את אדולף אייכמן לפלשתינה, לבדוק האם היא מתאימה לקלוט את היהודים (אייכמן, אגב, גורש מיידית ע"י הבריטים). קצת לפניו ביקר כאן לאותה המטרה אונטרשטורמפירר לאופולד פון מילדנשטיין, שיהיה המפקד הראשון של המחלקה היהודית ב- אס.דה. שירות הבטחון של המפלגה הנאצית (והוא זה שיגייס בהמשך את אייכמן למשימה). אל מילדנשטיין הצטרפו בסיורו בארץ, אשתו, וכן, זוג ידידים יהודי, קורט טוכלר, כנציג הפדרציה הציונית הגרמנית ואשתו. אכן שת"פ נאצי-ציוני.

כחלק נוסף מאותן הכנות, למד מילדנשטיין עברית, ובשנת 1935 היה אפילו משקיף רשמי במדיו הנאציים ב... קונגרס לוצרן. נשמע מטורף, אבל זה קרה.

מילדנשטיין פרסם סדרה של שתיים-עשרה כתבות בעיתונו הנאצי של יוזף גבלס, ובהן תיאר את מסעו בארץ ישראל. תיאור ההתישבות והפעילות הציונית היה אוהד וחיובי. בעקבות הכתבות, הנפיק העיתון מטבע שכותרתו: "נאצי נוסע לפלסטינה". על צדו האחד של המטבע היה צלב הקרס, על צדו השני... מגן דוד.

מטבע נאצי עם מגן דוד וצלב קרס

אחת המסקנות של הפעילות הנאצית הזו היתה שכדאי להסביר ליהודים שמקומם בארץ ישראל ולעודד אותם לעזוב מרצון, את זה עשו בתחילה בדרכים מאד תרבותיות, למשל, בתיאטרון. לצורך זאת, יצרו הנאצים קשר עם תיאטרון "ברק" הציוני.

דניאל סמבורסקי

אחת מדמויות המפתח בסיפור אותה הצגה שעלתה בתמיכת הנאצים היה, דניאל סמבורסקי. הוא נולד ב- 1909 בפרוסיה, שבקיסרות הגרמנית, מגיל צעיר למד מוסיקה והלחין בין השאר לתיאטרון. וכך הגיע להלחין מוסיקה להצגה שנתמכה על ידי התועמלנים הנאציים, בהם מי שיהיה שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס. שם ההצגה שיצר התיאטרון היהודי בברלין היתה, הפתרון היחיד. זה יקח רק 3 שנים והשירים "יעלו" לארץ, וישובו לברלין במהדורה קולנועית בלבוש ציוני גאה.

 

מן ההצגה לסרט

במהלך 1933 עלה סמבורסקי לארץ והיה מיד לאחד מעמודי התווך של התרבות והמוסיקה בארץ. הוא הלחין מאות שירים שהשתתפו בעיצוב המושג "זמר עברי" במשמעות אותה אנו מכירים עד היום. בנוסף, סמבורסקי היה זה שעיצב את ה"בילוי" הישראלי המיוחד, "שירה בציבור".


היה זה אך טבעי שכאשר החלו ההכנות ליצירת הסרט העברי המדבר הראשון, הזמינו עבורו גם מוסיקה מקורית. אחת מיוזמותיו, מרגוט קלאוזנר, פנתה אל סמבורסקי שילחין את השירים לסרט. סמבורסקי הלחין שלושה שירים חדשים (שיר העמק, שיר הכביש, ושיר נוסף פחות מוכר) ושיר רביעי "שלף מן המגירה", ממאגר שיריו שהלחין עוד בגרמניה. את הלחן לשיר זה מסר לכותב המילים, משורר צעיר ולא מפורסם ומכובד כמוהו, שמו, נתן אלתרמן.

עפרה סמבורסקי-חמדת בתו של המלחין מספרת: "השיר שאבא הלחין בגרמניה ונמסר לסרט היה שיר בוקר ("בהרים כבר השמש מלהטת") שיר נוסף שכתב לאותה הצגה וקיבל מילים חדשות בארץ, היה פנינו אל השמש העולה".

הסרט העברי המדבר ה(כמעט) ראשון

הסרט הופק ונקרא "לחיים חדשים". הצגת הבכורה שלו היתה ב... ברלין. בראיון עם חגי חיטרון בעכבר העיר (מדור גלריה) סיפר איש הקולנוע הותיק יעקב גרוס, שהביא את הסרט להקרנה מחודשת ב- 2010: "אין ספק שמשרד התעמולה הנאצי, בראשות גבלס, תמך בהקרנת 'לחיים חדשים'... שוחחתי עם אנשים שהיו נוכחים בעצמם בהקרנות בגרמניה.הם סיפרו שאנשי ביטחון גרמנים ממש 'איבטחו' ואיפשרו את האירועים, הם רק שמרו שלא-יהודים לא ייכנסו ודרשו שקהל יהודי שמגיע יענוד סרטי זיהוי".

ואנקדוטה נוספת. מדוע נכתב כאן למעלה שהסרט כמעט והיה "הסרט העברי המדבר הראשון"? כשהחלה העבודה על הסרט היה ברור שזה עומד להיות הסרט העברי הראשון שיש לו פס-קול, וכך גם כתבו היוצרים בשקופית הפתיחה של הסרט.

השקופית הראשונה של הסרט

אלא שעד סיום ההפקה, (הסרט הושק במאי 1935), "עקף" סרט אחר והקדים את לחיים חדשים. הסרט "זאת היא הארץ" של ברוך אגדתי יצא למסכים כבר בפברואר אותה שנה. חודשיים וחצי קודם, אך הכיתוב בפתיחת "לחיים חדשים" כבר הוכן וצולם ונערך ולא שונה, והעובדה נקלטה, ועד היום נזכר הסרט כראשון שהיה לו פסקול.
 

עוד חוזר הניגון
והנה לא תמו גלגולי הזמר. במכתב שקיבלתי ממיכאל גדרי, שנפצע קשה בפיגוע בקניון עפולה ב 2003 ובמכתבו הוא כותב: "לפני שנתיים (2010) קיבלנו כנפגעי טרור הזמנה לביקור בגרמניה ע"י כומר אונגלי ואשתו. באחת הנסיעות הפעלתי דיסק שנשא את השיר. שניהם התחילו לשיר את השיר בגרמנית. שאלתי אותם מאיפה להם המנגינה והתשובה הייתה פשוטה, מרפרטואר המנגינות השייך לכנסייה האונגלית בגרמניה". כחובב זמר המשיך מיכאל להתחקות אחרי השיר, מארחו מצא את תוויו בשירון של הכנסיה, שם הופיע ללא ציון שם מחבריו. 

תוויי שיר העמק


וכך, שני שירים נכתבו בגרמניה ו"עלו" לארץ עם מחברם, אחד חזר לגרמניה ונכלל בסרט שעלה שוב לארץ והתפשט בה לכל עבר, שני הצטרף למסע עם הסרט לגרמניה ואיכשהו התגלגל לכנסיה גרמנית כשיר עממי.

ורגע לפני סיום, עוד פרק אחד בגלגולי השירים. כשחזר מילדנשטיין מארץ ישראל לגרמניה, לקח איתו גם כמה מזכרות. בין השאר, תקליטים. קצת לפני פרוץ המלחמה, ביקר קורט טוכלר (יהודי ופעיל ציוני, זוכרים?) במשרדי הגסטפו בברלין ושמע, כך סיפר, באחד המשרדים מתנגן... שיר העמק.

עפרה סמבורסקי-חמדת: "אני המומה מכל זה. אני פשוט לא מאמינה, ברצינות. זה משהו הסטורי עבורי".

גם עבורי.

הנה שיר העמק מתוך הסרט לחיים חדשים.



וכאן, לקורא המעמיק, עותק מלא של הסרט לחיים חדשים

דניאל סמבורסקי ואישתו חרמונה