מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

תפילתו של יהודי חילוני לימים הנוראים

"זה שנים רבות שאין בזמר הישראלי העכשווי שום ביטוי לרחשי ליבו של הציבור החילוני, המהווה את רוב אוכלוסית ישראל, ולמרות שהוא אוהב ומכבד מאוד את מסורתנו יש לו דרכים משלו להתחבר אליה", כך כתב לי המשורר פרופ' יוסי גמזו. כן פרופסור. מי שלימד במוסדות אקדמיים רבים בארץ ובעולם הרחב גם ספרות עברית וגם מדעי היהדות, כולל קורסים בתורת הקבלה, התפעל תמיד מדמותו הנדירה של הרב קוק. "ספריו גדושים ברוח שירית ובמיוחד התרשמתי מן העובדה ההיסטורית שכאשר טענו אנשי דת מבית שמאי כנגד יחסו ברוח בית הילל אל חלוצי התנועה הקיבוצית שלא הקפידו על תרי"ג מצוות, ענה להם רב קוק: 'אני בהחלט מדגיש בפני הקיבוצניקים הללו שיש  לקיים את כל המצוות, אך אני מודע ביותר לכך שהם מקיימים בעמלם ובמסירותם יום-יום ושעה-שעה את מצוות יישוב הארץ שעליה נאמר במסורת ישראל שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות'." יוסי גמזו התפעל לא פחות, מאימרתו הנועזת של הרב קוק: "המרחק בּין יהוּדי חילוני ליהוּדי שומר-מצוות הוא מרחק עצוּם, אך המרחק בּין כּל אחד מהם לאבינוּ שבּשמיים הוּא אותו מרחק בּדיוּק."  ומוסיף גמזו: "בימים של פערים מסוכנים ביותר לאחדות העם ולכידותו, ימים שבהם מורחבים ומועמקים הפערים בין דתיים לחילוניים, חשוב מאוד לזכור את אימרתו זו של הרב קוק והיא שהיוותה את מקור ההשראה לשירי, תפילת יהודי חילוני לימים הנוראים". (המילים בהמשך העמוד למטה).
 
הרב קוק במסע המושבות
 
גמזו כותב וכותב
יתכן שחובבי הזמר העברי, המכירים הייטב את שיריו של יוסי גמזו, כמו, "איפה הן הבחורות ההן", "זוהי יפו", "הכותל", "מה הוא עושה לה" ועוד ועוד להיטים, שואלים את עצמם האם הוא כותב שירים חדשים? האם מולחנים שירים אלה? ובכן, יוסי גמזו ממשיך לכתוב כל העת. שיריו שיש בהם אקטואליה ופובליציסטיקה, וגם שירה לשמה ואף פזמונאות, נכתבים כמעט בכל יום, ומתפרסמים לפחות פעם בשבוע, מעל כמה במות קבועות. כך למשל בתוכנית הרדיו של מושיק טימור בערבי שבת ברשת ב', בעיתון האינטרנטי של אהוד בן עזר, בדף הפייסבוק הפעיל שלו ועוד.
 
רבים מן השירים זוכים גם ללחנים. השיר המובא כאן, הולחן על ידי מוסיקאי פעיל מאד שחבר ליוסי גמזו וכתב לחנים רבים לשיריו. זהו קלוד פרץ, שלחנו לשיר "תפילת יהודי חילוני לימים הנוראים" מופץ כבר ברשת.
 
יוסי גמזו וקלוד פרץ
 
 
מנין לאבנים לב?
ואם עוסקים אנו כאן בתפילה חילונית, הנה, בשירו המיתולוגי, מימי מלחמת ששת הימים "הכותל", חווה יוסי גמזו, מעין חווייה על-טבעית כמעט. בשיר שכבר בוצע בלשונות שונות (אפילו יידיש וגם יפאנית) כתוב בבית החוזר שכולנו יודעים בעל-פה כמובן: "יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם.". השורות האלה "זיכו" את גמזו בהתנפלות גם מצד חילוניים קיצוניים ומיליטנטיים שלא הבינו כיצד יכולות להיות אבנים עם לב אדם. וגם מדתיים לא מעטים שטענו כי את האמירה על לב האבן ועל לב האדם נטל המשורר מפסוק במאמר של הרב צבי יהודה הכהן קוק, בנו של הראי"ה קוק שנזכר לעיל. האמת היא, סיפר לי יוסי גמזו, שהוא כלל לא הכיר את המאמר הזה, אלא קלע מבלי משים לדעתו של הרב הנכבד. "אין זו הפעם הראשונה ששני מחברים כותבים דברים דומים מבלי שהכירו זה את זה" סיים גמזו.
 
המגילות הגמוזות
לפני שנים אחדות, בהיותו מרצה אורח באוניברסיטת סדני שבאוסטרליה, זכה יוסי גמזו בפרס הראשון בתחרות ספרותית, שבזכותה הגיע ליפאן. ברגע ששמעו ראשי תנועת "מקויה" אוהדת ישראל, על הגעתו, באו למלונו ולקחוהו לאירוע מיוחד שערכו לכבוד השיר "הכותל" כאשר מאות מאנשיהם גודשים את המדרכות משני צידי הכביש המוליך אל מועדונם והם מנפנפים במאות דגלי ישראל. באותו אירוע ביצעה מקהלת "מקויה" את השיר בתרגום ליפאנית והעניקה לפרופ' גמזו מגילת-בד רחבת ממדים עליה נכתבו ביפאנית כל מילות "הכותל". עד היום שומר יוסי גמזו מגילה נדירה זו כמזכרת יקרה והוא קורא לה בהומור "אחת מן המגילות  ה ג מ ו ז ו ת"... 
 
רגע לפני ההקלטה והמילים, יצויין שגמזו לא רק כותב ומפרסם, אלא גם ממשיך להופיע. עם הרכבים שונים של מוסיקאים מלווים, הוא מספר על שיריו ואלו, מושרים מעל הבמה בהשתתפות הקהל הנלהב. 
ניתן להזמין את המופע של גמזו. כתבו אלי מכאן ואעביר את הפניה.
 
והנה הקלטת השיר בלחנו ובביצועו של קלוד פרץ
 
 
תפילתו של יהודי חילוני לימים הנוראים
מילים: יוסי גמזו
לחן: קלוד פרץ
 

שָאַלְתְּ אוֹתִי: "הֵיכָן אוֹתוֹ מִקְדָּש-מְעַט שֶל חֶסֶד
שֶבּוֹ אַתָּה נוֹהֵג לְהִתְפַּלֵּל בְּחֹדֶש זֶה?"
אָמַרְתִּי לָךְ: "אֲנִי אוֹמֵר תְּפִלָּה בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת
הַצַּר וְהַקָּטָן שֶבִּשְׂמֹאלוֹ שֶל הֶחָזֶה.

שָם אֵין לִי רַב וְאֵין גַּבַּאי וְיֶתֶר כְּלֵי-הַקֹּדֶש
שֶבְּלִבִּי כְּבוֹדָם תָּמִיד מוּנָח לוֹ בִּמְקוֹמָם,
אֲבָל תְּפִלַּת-יָחִיד שֶלִּי אֵינָה זְקוּקָה לְגֹדֶש
עֵדֵי-שְמִיעָה לְמָה שֶהִיא לוֹחֶשֶת לִי דּוּמָם.

אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּלִי צִבּוּר,
בְּלִי צְלִיל, בְּלִי מִלָּה, בְּלִי דִבּוּר,
אַךְ זֶה שֶלְּמַעְלָה, בְּלִי קוֹל,
מֵבִין וְשוֹמֵעַ הַכֹּל..."

שָאַלְתְּ אוֹתִי: "וְשָם, בַּלֵּב שֶלְּךָ זְעוּם-הַנֶּפַח,
לֹא צַר לְךָ מוּל כָּל בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלִים?"
הֶרְאֵיתִי לָךְ תַּשְקִיף-חָזֶה וְסַחְתִּי לָךְ: "לְהֶפֶךְ,
שָם, בְּחַדְרֵי-לִבִּי, כָּל מֶרְחֲבֵי חַיַּי כְּלוּלִים.

כִּי שָם פּוֹעֶמֶת מַשְאֵבַת דָּמִי אֶת הַסִּימְפוֹנְיָה
הָאֲדֻמָּה שֶבָּהּ אֶת כָּל גַּעֲגוּעַי אֶשְזֹר
וְכָל חַדְרֵי הַלֵּב הַזֶּה, בְּלִי קוֹל אַךְ בְּהַרְמוֹנְיָה,
אוֹמְרִים תְּפִלָּה אִישִית שֶ לִּ י וְלֹא שֶל הַמַּחְזוֹר."

אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּלִי צִבּוּר,
בְּלִי צְלִיל, בְּלִי מִלָּה, בְּלִי דִבּוּר,
אַךְ זֶה שֶלְּמַעְלָה, בְּלִי קוֹל,
מֵבִין וְשוֹמֵעַ הַכֹּל..."

שָאַלְתְּ אוֹתִי: "אָז אֵיךְ זֶה כָּךְ שֶתְּפִלַּתְךְ נִשְמַעַת
לַמְרוֹת שֶהִיא אִ לֶּ מֶ ת?" – אָז אָמַרְתִּי לָךְ, שָלֵו:
"כִּי הִיא יוֹצֵאת אֶצְלִי בְּלִי פַּרְטִיטוּרָה, אַךְ בְּלַהַט,
יָשָר מִתּוֹךְ תֵּבַת-הַתְּהוּדָה שֶלִּי, הַ לֵּ ב."

-"וֵאלֹהִים," שָאַלְתְּ כְּשֶהִסְתַּבֵּר לָךְ כִּי הִמְרֵיתִּי
אֶת כָּל הַמֻּסְכָּמוֹת, "מֵבִין אָדָם גַּם בְּלִי קוֹלוֹ?"
אָמַרְתִּי: "לֹא בָרַעַש אֲדוֹנַי וְלֹא בָּרֵיְטִינְג
כִּי אִם בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, שֶלִּי וְגַם שֶלּוֹ.

אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּלִי צִבּוּר,
בְּלִי צְלִיל, בְּלִי מִלָּה, בְּלִי דִבּוּר,
אַךְ זֶה שֶלְּמַעְלָה, בְּלִי קוֹל,
מֵבִין וְשוֹמֵעַ הַכֹּל.

    

 

 

 
 
             

 

תפילתו של יהודי חילוני לימים הנוראים