אברהם אבינו פדרה קרידו

השיר הזה הוא אולי השיר שאיננו בעברית, המושמע ביותר במסגרות השונות. 
אין לו "תרגום מושר" ובכל זאת, מאז 1969, הוא שב ומושמע, ברדיו בטלויזיה, בהופעות, במועדוני זמר, בכל מקום.

רומנסרו ספרדי
למרות שבמופע הרומנסרו לא בוצע השיר, אין לי ספק שהוא היה זה שבסופו של דבר, הביא אל מודעותנו את השיר.

הכל התחיל כשיהורם גאון,  אסף למופע כמה שירים שהושרו במשפחתו, והעלה אותו יחד עם יוסי בנאי, יליד ירושלים אף הוא. השפה היתה לאדינו, צעד נועז באותה התקופה. הזמר המזרחי, ובכלל זה שירת הלאדינו, לא היו "נחשבים" על ידי הממסד המוסיקלי, מנהלי תחנות השידור ועורכי התכניות. מכאן שגם הציבור הרחב טרם נחשף להם ובהעלאת ערב בלאדינו, או שירים שתורגמו משפה זו היה צעד נועז. גם מסחרית. יהורם גאון, יחד עם אחיו, בני גאון, פנו אל בן שכונת אוהל משה, המוסיקאי, הזמר, החוקר, יצחק לוי, וביקשו ממנו הקלטות ותמלילים.

יצחק לוי היה "מפעל אדיר של איש אחד", כפי שמגדיר אותו שמעון פרנס. שדרן רדיו, ומגיש טלויזיה ותיק, חוקר בזכות עצמו, וגם... שכן של משפחתו של יצחק לוי (ותיכף נראה שלא רק שלהם...). "הוא הקים מפעל שהיום עושים כמוהו רק באמצעות מחשבים, אינטרנט וצוות עובדים גדול ומקצועי. והוא עבר בעצמו, בעיירות ובכפרים, בארץ וגם בחו"ל, הקליט והנציח את שירת הזקנים, את פיוטי החזנים ואת השירים המסורתיים, והצילם משיכחה". יצחק לוי תיעד את ממצאיו ב"ספר הרומנסות של יצחק לוי", רחב ההיקף והיריעה. אבן דרך בחקר ובשימור מורשת הלאדינו והחזנות.

יהורם גאון ויוסי בנאי יצאו במופע שנקרא, רומנסרו ספרדי, שעלה גם על תקליט בשם זה. השנה היתה 1968, זה היה חדשני ונועז וזה הצליח. וההצלחה נתנה רעיון למפיק הגדול, יעקב אגמון, להפוך את התקליט לאירוע בימתי גדול.

בוסתן ספרדי
תחילה חיפש אגמון רק קטעי קישור בין השירים, בהמשך הבין שהאירוע יכול להיות יותר מאשר שירים וקטעי קישור וחיפש מי יכול לכתוב ממש הצגה. הבחירה נפלה על בן נוסף של אותה השכונה, "אוהל משה", מי שהיה אז חבר כנסת, אחר כך שר תרבות, ואף נשיא המדינה, יצחק נבון.

ההימור ביוצר שהוא חבר כנסת לא היה פשוט. זכורים לנו מעט מאד פוליטיקאים שהיו ליוצרי שירה ספרות או תיאטרון. הפזמונאי עקיבא נוף, הסופר ס.יזהר וגם שמעון פרס, שכתב שירים וכמה מהם אף הולחנו. אבל לא היו רבים כאלה. ובכל זאת הלך יעקב אגמון לחבר כנסת. דברים שכבר כתב והיותו בן השכונה שסביבה יסוב הסיפור, היטו את הכף. 

אבל כנראה שאגמון עדיין חשש שהח"כ העסוק יתקשה למצוא זמן לעבוד. מה עשה, נתן לו מפתח לביתו השני שהיה מרוחק מירושלים ואף מתל-אביב, ביתו השני היה ב... עין הוד. יצחק נבון ישב בשקט ועבד. אבל גם זה לא היה כל כך פשוט. נבון מעולם לא כתב הצגה בסדר גודל כזה. הוא עצמו חש חוסר בטחון להעמיס על שכמו את המשימה הכבדה. במוסף סוף שבוע של מעריב סיפר ליעקב בר-און שבצר לו הלך לידידו... אלתרמן. ואלתרמן לא הקל עליו: "קראתי כמה סיפורים שלך. אין סיבה שמה שתכתוב במחזה, לא יהיה טוב". אך למרות שלא היתה כאן עצה חכמה או איזשהו סוד, דוקא הדברים האלה סייעו לנבון להיכנס לכתיבה.

וזהו, התוצאה היתה המופע המצליח בוסתן ספרדי. 2500 פעמים שב ועלה המחזה. במסגרות שונות בהפקות חוזרות, וכך זה עד לרגע כתיבת שורות אלה (אוק. 2022).

מהמופע אנחנו מכירים את השירים, אדיו, השושנה פורחת, שחרחורת, התרגעות, אברטו, ועוד ועוד שירים נפלאים ובהם גם "אברהם אבינו".

אברהם אבינו פדרה קרידו
זהו אחד משירי הלדינו המוכרים ביותר אצלנו. השיר עתיק מאד, יש מסורות הטוענות שנכתב עוד לפני גירוש ספרד. השיר מספר על מאבק בין המלך נמרוד לאברהם אבינו. נמרוד היה נין של נוח, נכדו של חם. במרבית המדרשים הוא מתואר כעובד אלילים שהתעמת עם אברהם, וכאן נכנס השיר לתמונה. הוא מספר שנמרוד חזה בכוכבים את הולדת אברהם, הבין מיד שהוא עומד להסתבך עם צאצאיו וציווה להרוג את כל הנשים ההרות במדינתו. אלא שאימו של אברהם ברחה לשדה ושם ילדה את אבי האומה וההמשך ידוע.

לשיר יש גירסאות רבות והרבה בתים, אבל לא מצאתי אף ביצוע שלו ב... עברית. הוא להיט בארצנו למרות שהוא מושר בלאדינו. תרגומים יש אך לא מוסיקליים. לא כאלה המאפשרים לשיר אותם.

מי שעשה יותר מכל להבאת השיר הזה לתודעה הרחבה, הוא יהורם גאון. זאת למרות שבמופע הרומנסרו לא נכלל השיר, ובמופע הבוסתן לא נכלל יהורם גאון. מאוחר יותר "לקח" גאון את אברהם תחת חסותו והניפו אל על. כאן הוא עם תזמורת חיבה למוסיקה מזרחית בעיבודים מודרנים. המנצח והמנהל המוסיקלי, אלעד גבאי.

במהלך חג הסוכות סיפרתי את סיפור השיר בפינתי "איך שיר נולד", בתוכנית "העונג השביעי" של שמעון פרנס בגל"צ.  בהתחלה קצת הבהלתי את פרנס כשסיפרתי שבערב החג התאשפזתי. כשהחל לדאוג ושאל מה קרה לי, הרגעתי שבסך הכל הייתי אחד האושפיזין בסוכה של אחת מבנותי. המילה "אושפיזין" וביחיד "אושפיז", משמעותה אורח, וממנה הפועל להתאשפז ולא במקרה אנו מאשפזים בבית חולים. גם המילים "הוספיטאל" ו"הוספיס" מגיעות מ-אושפיז.
על פי המסורת, ראשון האושפיזין בסוכה הוא... אברהם אבינו. וזו היתה דרכי לברכו לשלום, להשמיע ולספר על השיר "אברהם אבינו".