מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

 

שודר בפינה "איך שיר נולד" בתוכנית "העונג השישי" של שמעון פרנס בגל"צ. 6.10.2017

גיבורת הסיפור היום היא ה"חוברת". חוברת זכרון. כן, הפעם הסיפור עצוב מהרגיל בפינתנו. חוברת זכרון היתה פעם מושג בתרבות ההנצחה הישראלית בכלל ובוודאי בקיבוצים, כשהכל היה יותר אינטימי, היו מפיקים לכל נפטר, חוברת זכרון. וכאמור, יש לה תפקיד בסיפורנו היום.

השיר שבחרתי לספר עליו היום הוא "אסיף" שכתבו איתמר פרת ונעמי שמר, ואתחיל מזה שהמון זמן, שנים, הפריע לי שמשמיעים אותו דוקא בסוכות. חוץ מהשם, "אסיף", מה הקשר לחג? האסיף בשיר אינו של יבולים אלא של, מעשים, "המילים והאותות" של זכרונות ושל "מראות פניה היפים", של מי? הרי מדברים כאן על אישה. זה לא "חג אסיף, חג אסיף", זה לא "מלאו אסמינו בר".

הנה הסיפור. זה קרה בשנת 1976, תרצה רבינוביץ' מקיבוץ חצרים, יצאה כמדי בוקר לכביש, ל"מסע שחרית", כך סיפר לי בשפתו הציורית כותב השיר, אחיה של תרצה, איתמר פרת. את מסע השחרית היתה עושה על אופניה, על כביש חצרים באר שבע. אלא שבבוקר ההוא, פגע בה רכב צבאי והרגה. היא היתה בת 40, אם לחמישה. טרגדיה איומה. במהלך השבעה, כתב איתמר אחיה, שיר לזכרה. "אסיף". איתמר כתב ועדין כותב, אך ככל הידוע לי, לא זכה שיר נוסף שלו להזדמר לקהל הרחב. אבל כאן נכנסה לתמונה ה"חוברת", חוברת הזכרון בה נכלל גם השיר.

עכשיו בוא נעבור רגע למלחינה, לנעמי שמר. אין לנו הרבה שירים בהם היא כותבת רק את הלחן, נכון? היא סיפרה לא אחת, בהחלט בבדיחות, שרבים פונים אליה ומבקשים שתלחין שירים שלהם ושתמיד היתה פוטרת אותם בכך שהיא מלחינה רק את מילותיה שלה. פעם אמר לה מישהו: "א.. א.." כמו אומר תפסתי אותך, "את הלחנת את ביאליק? נכון? (קומי צאי), את טשרניחובסקי? (הוי ארצי מולדתי), אז את לא מלחינה רק שירים שלך". התשובה המתבקשת היתה "כשתהיה ביאליק, אולי אלחין גם שיר שלך". כך, רק ביתר רכות הגיבה נעמי שמר כאשר בהופעה בקיבוץ חצרים, זמן לא רב לאחר האסון, הגיש לה שאול רבינוביץ', בעלה של תרצה, את חוברת הזכרון ובה שיר שכתב גיסו, איתמר פרת. המזל של השיר היתה כנראה החוברת. כי כעבור זמן לא רב התקשרה נעמי שמר אל שאול, ואמרה לו: "הלחנתי". היא סיפרה שהתרשמה עמוקות מדמותה של תרצה כפי שניבטה מהחוברת והחליטה להלחין את השיר.

אבל, שמעון, כמו שכבר אמרתי, ולמרות שהשיר נפלא, הפריע לי תמיד שמשמיעים אותו דוקא בסוכות. עד שלפני כמה שנים, שלח אלי איתמר פרת, יחד עם עוד חומרים, גם את ה..."חוברת". ואז ראיתי משהו ששינה לי את המבט על השיר הזה. בחוברת ראיתי שמעון, שתרצה נפטרה ב... י"ד תשרי. נכון. התאונה קרתה בערב סוכות.

באחת הבנתי שלא סתם בחר איתמר פרת להתכתב עם מסורת חג האסיף, ושבמכוון בחר לשים אל מול אסיף היבול שהגיע זמנו, את אסיף המעשים שטרם בא עת.

ההקלטה הראשונה היתה של מיכל טל, עבור קול ישראל, זמן קצר לאחר כתיבת השיר. המעבד היה עודד זהבי, נער מוכשר בן 17. אחר כך ביצעו אותו גם בנות להקת "בצל ירוק 80" ויהודית רביץ, ועוד.