אסיף - הקשר אחר לחג הסוכות

את השיר אסיף אנו מרבים לשמוע לקראת ובעצם ימי חג האסיף. אך ההקשר מטעה. אין זה שיר סוכות "רגיל". האסיף הוא של חיים שנאספו, המועד הוא המחבר אותנו לסוכות. הנה מה שסיפר לי כותב השיראיתמר פרת כלשונו:

"אחותי, תרצה פרת-רבינוביץ היתה חברת קבוץ חצרים בנגב. בבוקרו של יום, ערב סוכות תשל"ז (1976), יצאה כדרכה למסע שחרית על אופניים בכביש חצרים -באר שבע. רכב צבאי פגע בה מאחור. בת ארבעים היתה.

אך כעבור מספר שבועות התקשרה נעמי אל שאול, סיפרה לו שהתרשמה עמוקות מאישיותה של תרצה כפי שהיא עולה מחוברת הזכרון, ולפתע גם נתלחנה לה מנגינה ל'אסיף'.

כך הצמיחה נעמי שמר כנפיים לאחותי תרצה. מעולם לא נפגשתי עם נעמי, ושמיעת השיר לראשונה היתה לי הפתעה גמורה."

מי היתה תרצה?

באתר קיבוץ חצרים אנו מוצאים עוד על תרצה רבינוביץ' שלדמותה נכתב השיר:

נולדה בשנת 1936 באמסטרדם שבהולנד. המשפחה עלתה ארצה בהיות תרצה בת 3. התגייסה לנח"ל ובשנת 1956 הגיעה לחצרים. עבדה שנים רבות בטיפול בילדים, בעיקר בגל הרך, בתקופה האחרונה עבדה כשרטטת בענף הבנין במשק. תרצה היטיבה לצייר ולגלף בעץ, וציוריה הרבים קשטו את בתי-הילדים ואת עלוני הקיבוץ. נספתה מפגיעת מכונית, ברוכבה על אופניה בבוקרו של יום בכביש חצרים-באר שבע, בערב סוכות תשל"ז.

והנה הפתעה, במכתבו אלי סיפר איתמר פרת על בית נוסף שכתב לשיר במלאת 30 שנים למותה של אחותו. הנה הוא לפניכם:

שיחתי עם איתמר פרת היתה במסגרת כתבה עיתונאית שבה עסקתי. בסיום השיחה ביקשתי כמקובל, את תמונתו. וכך השיב לי: "בעניין הדיוקן, לפרסם את מראה פני לא נראה לי מעשה של טעם. לעומת זאת יש טעם להציג את פניה של תרצה (שהיתה פוטוגנית בכל מצב), שבהן ענינו של השיר".

כבקשתו, הבאתי בפתיחה את תמונתה של תרצה פרת-רבינוביץ' (מאתר קיבוץ חצרים).

ביצועי השיר

יש לשיר ביצועים רבים מאד מאד. הנה הביצוע הראשון, להקת "בצל ירוק 80"

והנה השיר בביצוע יהודית רביץ והתזמורת הפילהרמונית:

כאמור, תמצאו במרשתת ביצועים רבים של השיר, לסיום, בחרתי בסרטון שיצר אילון פרת, בנו של איתמר, כותב המילים, בו הוא מראיין אותו על שירו. בסרטון משולבים סרטונים מן העבר בהם נראית תרצה ז"ל ברגעי שמחה נפלאים. כן משולבת הופעה של נעמי שמר בה הציגה את השיר, וביצעה אותו יהודית רביץ.

גם בפינתי "איך שיר נולד" בתוכניתו של שמעון פרנס בגל"צ, יחדתי מקום לסיפור השיר.

הוא דומה לאשר נאמר כאן למעלה, אך ברוחה של הפינה.