את אינך יודעת
ככה זה התחיל
במפגש יוצרים עבריים בסנט פטרבורג, ברוסיה של 1917, קצת לפני המהפכה, אז זה התחיל. ש.אנ-סקי (שכתב את הדיבוק) או אולי היה זה יואל אנגל (שכתב לו את המוסיקה), הסב את תשומת לבה של עלמה צעירה ויפה, לנוכחותו של משורר גדול שכבר שמעה את שמו, שאול טשרניחובסקי. הוא מצדו לא היה צריך שיסבו את תשומת לבו אליה, גם לא את עיניו. בערב ההוא הבחין בה מיד. העובדה שהיא היתה בת 17 ממש לא הפריעה לו לפנות אליה, למרות שהוא היה אז בן...42. הם שוחחו ובסוף המסיבה כבר הציע ללוותה לביתה.
כך החל סיפור אהבה, שהביא כעבור כמה שנים לכתיבת הפואמה "שירים לאילאיל" ובה השיר "את אינך יודעת". הפואמה פורסמה ב-1925, אבל רק לאחר 50 שנים, התגלה הקשר בין הנערה ההיא במפגש האמנים, לבין אילאיל. רק ב-1975 נודע בברור מי היא אילאיל.
כמה מילים על טשרניחובסקי של 1917
רגע לפני שנשוב לפואמה, לשיר ולאילאיל, נספר שבתקופה ההיא כבר היה טשרניחובסקי, דמות ענקית בהוויית עולם הספרות העברית, ובעצם גם בעולם הציוני והיהודי בכלל. הוא נולד ב-1875 באוקראינה, ובגיל 17 כבר פרסם שירים ראשונים וכן בלדות וסיפורים. מהר מאד ידעו כולם על הכוכב הזורח בשמי הספרות העברית. מבקרים קשרו לו כתרים, עיתונים והוצאות ספרים ביקשו מיצירותיו. במקביל, התקדם בלימודי מסחר ואחר רפואה. מקצוע שהתמיד בו עד יומו האחרון, כולל שירות כקצין רפואה בצבא הרוסי.
מה שעוד קרה במקביל זה שאהבתו לנשים סחררה ראשים רבים. גם של נשים וגם את שלו. חיבתו היתה ידועה לכל וכך כשפגש את אותה נערה בנשף ההוא בסנט פטרבורג, לא הסתיר כלל את דיבורו איתה ואת העובדה שהזמין עצמו ללוותה לביתה. זאת למרות 25 השנים שהפרידו ביניהם, ולמרות שהיה כבר נשוי.
אז מי היתה אילאיל
לנערה מהנשף קראו רחל-רוזה אלכסנדר. בתו של תעשיין יהודי עשיר מסנט פטרבורג. מוסיקאית וזמרת אופרה. בית המשפחה היה מקום מפגש לאמנים יהודים ולמסיבות וכנסים תרבותיים, שלאחד מהם הגיע גם המשורר הידוע וכך נפגשו. סיפורה של רחל אלכסנדר, לימים רוזנשטיין התגלה כאמור 50 שנים לאחר מכן על ידי אוּלִי כהן, עיתונאית בכתב העת "את" שפגשה בה במקרה ושמעה ממנה את סיפורה. "היה לה רק תנאי אחד - סיפרה אולי כהן בכתבתה - שאת דמותה אחשוף רק לאחר מותה" ואכן כך עשתה. מן המידע בכתבה ההיא, ומהביוגרפיה רחבת היריעה ועבת הכרס, של ההיסטוריון דר' עידו בסוק, וממקורות נוספים, ערכתי את קוי דמותה של האהבה ההיא, ושל הפואמה שנכתבה בעקבותיה ושל השיר "את אינך יודעת".
באותו הלילה בשנת 1917, כשקיבלה רחל את ההזמנה מהמשורר הנערץ והמבוגר ממנה ב-25 שנים, די טבעי היה שסירבה. מאידך, די טבעי היה שטשרניחובסקי לא יקבל את הסירוב ויוותר. לאולי כהן סיפרה ששאל אותה מדוע לא יוכל ללוותה והיא ענתה בחידתיות והתגרות: "אם תהיה פעם שניה, אומר לך אז…".
זה לקח שש שנים עד למפגש השני שהתרחש בברלין, ואז, כששוב חיזר אחריה, הראתה לו... אצבע עם טבעת נישואין. ואכן, בזמן שבין שתי הפגישות נישאה רחל ל ד"ר משה רוזנשטיין, ציוני פעיל, איש עסקים מצליח ועורך דין. בסוק מגדיר את הנישואים האלה כ"נישואי נוחות". רוזנשטיין היה מבוגר מרחל ב-16 שנים.
אז הוא חיזר, והיא, הראתה טבעת, והוא אמר שנישואין אינם תירוץ, ואז נדלקה האהבה. הסיפור שנזרע ברוסיה, נבט בגרמניה והתפתח בישראל, נדד בחשאי בעוד ערים שלעולם לא נדע ברחבי אירופה. היא נסעה להופעות כזמרת והוא להרצאות וכנסים, בין לבין גם החליף מקומות מגורים וכך היו נפגשים. האהבה הזו היתה די סודית. אמרתי "די" סודית כי היה אחד שידע... בעלה.
הפואמה אילאיל
במהלך 1925 כתב טשרניחובסקי, מה שנועד להיות פואמה גדולה בשם "כוהנת הכרמל", את הפואמה פתח מחזור שירים שבסופו של דבר היה החלק היחיד שהתפרסם. מחזור השירים הוקדש לאהובה אחת. לאהובה הזו המציא המשורר שם חדש. שם שאיש לא השתמש בו לפניו, שאב או אם לא קראו בו לבתם וחשוב מכך, שאף אוהב לא קרא כך לאהובתו. אילאיל.
אִילְאִיל…
הַיְדַעְתֶּם מַדּוּעַ? עַל שׁוּם זֶה שֶׁשֵּׁם
זֶה לֹא שָׁמְעָה מִפִּי אָב וָאֵם
כִּי אוֹתוֹ לֹא בִּטֵּא בְאָזְנֶיהָ שׁוּם אִישׁ
....
לֹא רָעַד הַשֵּׁם עַל שְׂפַת אוֹהֵב בַּגִּיל
לֹא נִפְסַק בַּנְּשִׁיקָה עַד כָּלָה הַצְּלִיל
("שירים לאילאיל" שיר ראשון)
השירים נכתבו לאורך שנת 1925 וכנראה הושלמו מאוחר יותר. הם נוצרו לפחות בארבעה מקומות, בתל אביב, בברלין, ובשתי ערים סמוכות לברלין, סווינמונדה ופיכטנגרונד, בהן התגורר לפני ואחרי נסיון העליה הראשון שלו לארץ (בשנת 1925). השיר הלפני אחרון בפואמה הוא "את אינך יודעת".
"את אינך יודעת, מה מאד יפיפית,
מַה זְּקוּפוֹת רַגְלַיִךְ,
מַה נִפְלָא הַקַּו,
הַמְּרֻמָּז עַד חֶמְדַּת שׁוֹקַיִךְ
בְּעָזְמָה וּבְרֹךְ, בְּגַנְדְּרָנוּת וּבְחֵן".
אלא מה? השירים שהוקדשו לאילאיל, נכתבו במקורם בברור ליותר מאישה אחת. ככל הנראה גם "את אינך יודעת", נכתב לאחרת, לא לרחל-רוזה- אלכסנדר-רוזנשטיין-אילאיל. ויש עוד חידות המלוות את השיר. טשרניחובסקי חתם בשוליו: "פיכטנגרונד 1925". "בלתי אפשרי" כינה זאת ההיסטוריון בסוק. טשרניחובסקי הגיע לפיכטנגרונד רק ב-1927.
על ריבוי אהובותיו תעיד רשימה שנמצאה בכתב ידו ובראשה הכותרת "אלה אשר אהבתי". ברשימה, שמות של 23 נשים, לעתים בצרוף הערה על מקום המפגש, "ביער", "באניה", "בדרך", וכן, עוד רמז בצורת + . האם הזכיר לעצמו טשרניחובסקי גם מה היה טיבה של האהובה?
נו, אז על מי השיר?
אולי בכלל על "דוניה"? בפיכטנגרונד היו למשורר כמה וכמה הרפתקאות אהבים. בלוג "הספרנים" של הספריה הלאומית, מצטט את הסופר משה בן מנחם: "בחברת נשים יפות נתעלה טשרניחובסקי האדם. הוא היה שופע בדיחות, אניקדוטות ומעשיות פיקנטיות ממולחות ומפולפלות מנסיונו כרופא… דוניה היתה הנערה החמודה ביותר בחבורת נשים זו. זקן ונער אהבוה ושיבחו את יופיה, ולה הִטָּה המשורר אוהב היופי חסד, יותר מכל הנשים היפות שבכפר. השיר הנפלא 'את אינך יודעת' הוא כולו מבושם מיפיה הסלאבי הגזעי של נערה צעירה זו שהתהלכה כמין יצור עליון ביער פיכטנגונד ואצלה מזיוה על כל אפלוליותו המקסימה".
במילים אחרות, גם למי שהיה מאד מאד קרוב למשורר בעת כתיבת השיר אין אישור בכתב או בעל פה, על מי נכתב השיר, אלא השערה בלבד...
ומה סיפרה אילאיל?
כאמור, מי שגילתה את אילאיל היא אולי כהן. בכתבה בעיתון "את" כתבה שיצאה לראיין זמרת אופרה, מורה לפיתוח קול תל-אביבית בשם רחל רוזנשטיין. על אחד הקירות בביתה ראתה תמונה של טשרניחובסקי, לאור התענינותה הסירה רחל את התמונה והראתה לה מאחוריה שורות בכתב יד: "אִילְאִיל, הַיְדַעְתֶּם מַדּוּעַ?..." וכן הלאה. הראיון העיתונאי התרחב לסדרה ארוכה של פגישות במהלכן פרסה רחל את סיפור האהבה הדרמטי, וכל זאת בתנאי שיתפרסם רק אחרי מותה. ב-1975, במלאת 100 להולדתו של טשרניחובסקי, התפרסמה הכתבה המפתיעה.
השיר המושר
ב-1977 כתב שלמה ארצי לחן לשיר "את אינך יודעת". ב-1978 שולב השיר בתקליט "גבר הולך לאיבוד".
מאחורי כניסת השיר לתקליט הסתתרה דרמה קטנה. שלמה ארצי היה אז בנקודת מפנה ביצירתו. עוד טרם יצא, היה לו ברור שהתקליט יהיה שינוי בקו שלו והוא בבחינת להיות או לחדול. ארבעה תקליטים שהוציא לפניו נכשלו מסחרית והוא ביקש מ"הד ארצי" ניסיון נוסף. הפעם כתב את מרבית שירי התקליט. כל הלחנים ומרבית התמלילים. בחבורת המוסיקאים שעבדה איתו, (בין השאר יאיר שרגאי שניהל מוסיקלית את ההפקה וההופעות, אילן גלבוע שעיבד את השיר) היו שחשו שהשיר שייך לתקופה הקודמת ואינו מתאים ל"שלמה ארצי החדש". היו שראו אפילו סיבות של חוסר בטחון בשינוי שאותו רצה אך ממנו פחד. בסופו של דבר נכנס השיר לתקליט בהחלטה של ארצי על דעת עצמו.
השיר הוקלט כנראה על ידי קול ישראל בבית המורה, כנראה לתוכנית רדיו. (לא מצאתי אישור מוסמך).
אין ספק שזה השיר המוכר ביותר מכל מחזור "שירים לאילאיל". אין ספק שלשלמה ארצי יש חלק משמעותי בהנצחת השיר הזה.
הידעתם? יש שיר נוסף, פחות מוכר, מ"שירים לאילאיל" שהלחין ושר שלמה ארצי.
זהו השיר "אילאיל". הנה הוא לפניכם
סיפור-רון אחרון
ערב אחד, בסיום הופעה משירי טשרניחובסקי, ניגש אלי איש מהקהל ואמר לי: "אמרת שטשרניחובסקי היה חשקן נלהב, ובכן יום אחד הכניס גם לי את היד לתחתונים". אמרתי לו "היי, היי, עד כאן", אני מכיר הרבה סיפורים על טשרניחובסקי, אבל עוד לא שמעתי שהתענין בבחורים. ואז אמר לי: "לא, הוא היה הרופא של בית הספר שלנו ובאתי אליו לאותה הבדיקה שהיו עושים אז לכל הבנים"...
בפינתי "איך שיר נולד" בתוכנית של שמעון פרנס בגל"צ, סיפרתי בתמציתיות כמה מהדברים שהעליתי כאן.
מוזמנים להאזין
