מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

את חכי לי ואחזור

 

שודר הפינה "איך שיר נולד" בתוכנית "העונג השישי" של שמעון פרנס בגל"צ 21.3.2018

לפינה שלנו קראנו "איך שיר נולד" אבל היו פעמים שסיפרנו כאן על ביצוע שהיה מיוחד יותר מלידת השיר, והפעם אספר על ביצוע שלא בוצע. הסתבכתי? תיכף תראה שזה עוד כלום.

השיר עליו אספר היום הוא "את חכי לי". המילים המקוריות הן של המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב, התרגום של אברהם שלונסקי והלחן הוא של מישהו שזה לו השיר היחיד שפרס כנפיים, שלמה דרורי.

כבר מההתחלה, היה דרורי בחור מיוחד, בגיל 16 התלהב מהציונות, עזב את הבית באוסטריה ועלה לבדו לארץ. נחמד נכון? כשהחלה המלחמה נותק הקשר עם משפחתו והיה מקום להבין שאיש לא שרד. הוא התגייס לצבא הבריטי, יום לפני ההפלגה לצפון אפריקה הגיע לחיפה, הסתובב ברחובות, באחת החנויות קנה חוברת שירים, ישב על שובר הגלים וקרא. התלהב מאחד השירים והלחין אותו באותו הלילה. השיר... נכון, "את חכי לי".

שלמה דרורי החל לשיר את שירו במפגשי הווי של החיילים, עד שיום אחד פגש את אליהו גולדנברג, נכון, אבא של דודו טופז, והוא הזמין אותו להרכב חדש שהקים, מה שלימים יהיה להקת הבריגדה. דרורי הצטרף אליהם ונדד איתם ברחבי צפון אפריקה ובאירופה, היו אלה הימים שלאחר המלחמה, והדרכים מלאות פליטים.

יום אחד הגיעה הלהקה לעיר בארי שבאיטליה, דרורי סיפר לי כיצד כשערכו חזרה לקראת ההופעה, נשמעה לפתע דפיקה בדלת, נכנס קצין בריטי, ושאל: "מי זה דויטשר?", "זה שמי הקודם" סיפר לי דרורי, "קמתי, והקצין סימן לי לבוא אחריו". הלכו, הגיעו לחדר צדדי, פתח הקצין את הדלת ואמר: "הנה אמא שלך".

האמא עברה סיפור מטלטל בפני עצמו. היא ברחה מאוסטריה ליגוסלביה, משם לאיטליה, הוסתרה במנזר ומיד כשהסתיימה המלחמה חזרה לדמות היהודיה והחלה לחפש חיילים ארצישראליים. בערב יום כיפור פגשה בקצין הבריטי, שראה אותה בוכה, לאחר שיחה קצרה גילו שהם קרובי משפחה (אופרת סבון?), הקצין ידע שיש הופעה בבארי ושיהיו בה חיילים מישראל, הוא לא תיאר לעצמו שהבן יהיה בלהקה עצמה.

לסיום שמעון, אמרתי שהסיפור יהיה על ביצוע שלא בוצע. ובכן, בניגוד לכל מיני דברים שכתובים בכל מיני מקומות, שלמה דרורי סיפר לי, שבאותו הערב, לא הצליח לשיר את השיר ולא עלה לבמה.

ודבר שני שמעון, מצאתי את המקום שבו היה האירוע. איתרתי אדם שהיה שם ממש ביום ההוא. זה היה בבנין האופרה של העיר בארי. ואתה יודע מה? אני נוסע לשם. אני נוסע בקרוב מאד לשיר את השיר הזה בדיוק במקום ההוא.

ועוד דבר קטן. דרורי אמר לי: "כל השנים לא הצלחתי לשכנע את אמא שלי שזה שיר על חברה, לא על אמא".