באנו הנה ועוד שירים על ברכה פולד

ברכה פולד נולדה בברלין למשפחה שלא רק שלא היתה מקורבת ליהדות אלא ראתה בגרמניוּת את כיוון החיים הנכון. האידיאל היה השתלבות בחברה הגרמנית בה חיו. אביה שירת בחיל התותחנים הגרמני, לחם במלחמת העולם הראשונה והיה גרמני גאה. הוא קרא לבתו ברברה על שם ברברה הקדושה, הפטרונית של חיל התותחנים. ניתן להבין עד מה היה עמוק בתוך העולם הגרמני.

עליית היטלר לשלטון היתה המכה הראשונה למשפחה. הנערה ברברה, נתקלה בתופעות אנטישמיות בבית ספרה, העולם החל להיסגר על המשפחה. "ליל הבדולח" ניפץ את אמונת האב בגרמניה. הוא לא יכול היה לחיות עם השבר. הוא התאבד. יתכן שהיה לדבר חלק במותה הטראגי של בתו.

האם עלתה לארץ הבת הצטרפה אחר כך. הנערה ברברה התערתה מיד בחברה. שינתה את שמה ל"ברכה", למדה עברית' הצטרפה ל"צופים", התגייסה ל"הגנה", עברה קורס מ"כים, צורפה לפלוגה ח',  ואז הגיע הלילה הזה שבמקומות מסוימים נקרא "ליל וינגייט", ובאחרים "ליל ברכה פולד".

נפילתה של ברכה פולד
26.3.1946 , אונית המעפילים "אורד וינגייט" התקרבה לחוף, מקום הנחיתה המתוכנן, מה שהיה אז צפון תל אביב. כוח פלמ"ח התמקם לעכב את הגעת הבריטים מכיוון מחנה שרונה אל החוף. ברכה פולד קיבלה את הפיקוד על כיתה באזור צומת אבן גבירול ומרמורק. אלא שזמן מה קודם לכן, השתלטו הבריטים על האוניה. לפי אתר "יזכור" הפנו אותה לעתלית, בערך "פולד" בויקיפדיה מסופר על קרב של ממש באזור החוף ואחר כך בחיפה. מכל מקום, משימת הכח הפלמחאי נעשתה מיותרת, אלא שפקודת ביטול לא הגיעה.

שיריונית בריטית התקרבה אל הצומת, ברכה פולד נעמדה עם מקלע סטן בידה אל מול השריונית ומסיבה לא ברורה פתחה באש. הבריטי החמוש היטב וממוגן בשיריונית לא התבלבל וירה אף הוא. ברכה פולד נפצעה אך לא נפטרה. הובלה לחקירה ואחרי כמה שעות מוציאה את נשמתה.

בטיול שעורך במקום מורה הדרך אבי משה-סגל, הוא מתאר בדרמטיות את ההיתקלות ואומר: "היו לה עוד הרבה דרכים לעצור או לעכב את השיריונית ולא ברור מדוע ירתה כשהיא בתנאים חסרי סיכוי". בניסיון להבין את מניעיה הוא מצטט כמה מחוקרי התקופה שרואים את הרקע המשפחתי, את התאבדות האב, את גילה הצעיר ונחישותה בכל תחום שבו עסקה.   

שירים לזכר ברכה פולד
נפילתה של ברכה פולד עוררה אבל גדול בציבור. יתכן שבגלל שמדובר בלוחמת, נערה, אולי בגלל מותה המיותר. היא הונצחה בכמה דרכים.

הרחוב בו קרתה התקרית, ושבו נהרגה נקרא על שמה, (צולב לתחילת רחוב אבן גבירול). גם חיפה וקרית אונו הקדישו לה רחובות. לוח זכרון הוצב סמוך למקום נפילתה. קרוב למועד נפילתה שונה שמה של אוניית המעפילים "אליהו גולומב" ל-"ברכה פולד". לפחות שלושה שירים הוקדשו לזכרה.

נתן אלתרמן הקדיש לברכה פולד מחזור שירים בספרו "עיר היונה". הספר פורסם ב-1957, אך נכתב לאורך שנות מלחמת העולם ומלחמת השחרור. מספר לי דר' מרדכי נאור: "מחזור השירים נקרא 'סיפור מלילה' (מתחיל בעמ' 41) וכולו נסב על 'ליל וינגייט'. נמצאים בו שלבי הכנת הפעולה, ההתרחשויות, והקרב האבוד, ו"הנערה" מופיעה בו לכל ארכו". הנה כמה ציטוטים המכוונים ישירות אליה.

אַחַת מִבְּנוֹת הַזְּמַן שֶׁכַּגְּבָרִים
עָשׂוּ כָּל מְלֶאכֶת אִישׁ וּמַעֲשֵׂהוּ
אֲבָל כַּעֲלָמוֹת יָרְדוּ קְבָרִים (שיר ה', עמ' 48)

בִּמְחִי מִקְלָע לְאֵין מַחֲסֶה וְחַיִץ
נִקְרֵאת הִיא מִלֵּיל וּמְאוֹר הַיּוֹם
גּוּפָהּ נוֹפֵל עַל מַדְרֵגוֹת הַבַּיִת
וְנֶהְפַּךְ לְסַף וְלַהֲדוֹם (שִׁיר ה' עמ' 49)

וּבְלֵב הַמַּעְגָּל כְּעַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ
נִשְׁאַר בְּדָמִי אֵין קָצֶה, מוֹת הַנַּעֲרָה" (שיר ג' עמ' 46)

שיר נוסף שהקדיש אלתרמן לזכרה נקרא פשוט, "ברכה פולד". אלא שעל פניו זה שיר על אוניית המעפילים בשם הזה. והנה, אלתרמן מצרף את האוניה והלוחמת ליצירה אחת. והאוניה הניצבת בים אל מול המשחתת הבריטית, היא עבורו כנערה שעמדה מול ברחוב אל מול השריונית.

הִיא עָגְנָה בַּמִּפְרָץ, עַל פְּנֵי מַיִם שְׁחוֹרִים,
בְּמַלְכֹּדֶת סְפִינוֹת הַצַּיִד.
הִיא עָמְדָה מוּאָרָה בְּקַרְנֵי זַרְקוֹרִים,
כְּמוֹ אָז, בְּלֵיל וִינְגֵיט, לְמוּל הַיּוֹרִים
שֶׁקָּלְעוּ אֶל מִרְפֶּסֶת הַבַּיִת.

הקרב האחרון של אוניית המעפילים נערך ב-22.10.1947, השיר פורסם ב"טור השביעי"  כהרגלו, ביום שישי, שלושה ימים אחר כך, ב-25.10.1947.

אלא שאלתרמן טמן בשירו לא רק הלל לנערה, ולספינה, אלא גם ביקורת. כמובן כלפי הבריטים אבל גם כלפי יהדות אמריקה, ואפילו כלפי הציבור כאן בארץ, על שלא עשה די במאבקה של הספינה.
וְהַלַּיְלָה שָׁתַק, וְהֵרִימָה אֶגְרוֹף
הָאִימְפֶּרְיָה וַתַּךְ: שׁוּבִי יַמָּהּ
וְהָעָם, כָּל הָעָם, מִנִּי סוֹף וְעַד סוֹף
מִנִּי כְּנַעַן עַד בְּרוּקְלִין, לֹא נָע אֶל הַחוֹף
וּפְעֻלַּת הַגֵּירוּשׁ הִנֵּה תֵּמָה

באנו הנה
בשירו "באנו הנה". מזכיר חיים גורי את שמה הפרטי:
נְעָרִים הָיִינוּ, אֶחָא
וְאָחוֹת לָנוּ, שְׁמָהּ בְּרָכָה,
בְּפַרְבָר תֵּל אֲבִיבִי שָׁקֵט.
רָעֲמוּ צְרוֹרוֹת בְּרֶן-גַאנִים,
בְּגוּפָהּ הַחַם נָגַעְנוּ
וְדָמֵנוּ נִשְׂרַף וְיוֹקֵד.

הקלטת השיר באתר זמרשת.

שיר לג'וני
אולם אין זה הקישור היחיד של גורי לברכה פולד.
בן זוגה של ברכה פולד היה גדעון פלאי שכולם כינו אותו ג'וני. גורי וג'וני היו מיודדים עוד מימיהם המשותפים בביה"ס כדורי (ג'וני היה מבוגר מגורי בשלושה חודשים) ג'וני נפל בקרב על הקסטל בחודש מרץ הנורא של שנת 1947. ביום השנה לנפילתו כתב גורי שיר זכרון לעלון קרית ענבים "פינתנו". הנה חלקו הראשון של השיר.

בטיול בהדרכת אבי משה-סגל, עמדנו אל מול הרחוב בו עמדה ברכה פולד, סיפרנו את הסיפור ושרנו את השיר