בין הרים ובין סלעים

שודר בפינה "שיר השירים אשר לעפר גביש" בתוכנית "העונג השישי" של שמעון פרנס בגל"צ 22.3.2013

עונג שבת שלום לך שמעון ולכל המאזינות והמאזינים.

יש פעמים שאני מושך את רגע בקשת השיר, היום אתחיל ואומר מיד שהשיר שאני מבקש הוא "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת". (קולות טרוניה מצד שמעון פרנס...) השיר נקשר לשיר השירים הנקרא תמיד בחג הפסח ונקשר גם לפינת שיר השירים שכן שיר חשקני מאד הוא.

מי שמפענח עבורנו את קורותיו של השיר הזה הוא מי שיקבל השנה את פרס ישראל, מורנו ורבנו חוקר הזמר אליהו הכהן.

ושואל רבנו הכהן אליהו, מה זה: "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת... ומכל הילדים אותך אני אוהבת"? מה הקשר? אל תחפש שמעון, כי אין קשר. ומסתבר שבכלל לא כך נכתב השיר. ולא רק זאת אלא, שמעון, שבכלל לא מדובר בשיר ילדים, או לחילופין נאמר שמדובר בשיר לילדים גדולים. מאד.

השיר נכתב בכלל ביידיש, בניו-יורק, על ידי יוסל רולניק, והגיע אלינו עם מתנדבים יהודים אמריקאיים שהתגייסו לגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.

בתקופה ההיא, 1917-18 אין בארץ שירי ילדים, והמורים והגננות מחפשים ואוספים מכל מיני מקורות והנה מגיע שיר שנראה תמים נכון? רכבת,  הרים, אז למה לא?

למה לא? מסתבר שחיילים בכל העולם הם חיילים, ויש להם אהובה שנשארה בארצם, ויש להם חלומות על אהובתם, וגם החלומות האלה לא בדיוק לילדים. אחד החלומות שהם חולמים על אהובתם זה שהיא חולמת עליהם. הנה מה שחולמת הבחורה, בתרגומו של הסופר והעיתונאי שמעון דוד יפה:
 

אֲכַבֶּה לִי אֶת הַנֵּר,
אַעַל עַל מִשְׁכָּבִי.
עוֹד מְעַט, עוֹד מִזְעֵיר,
יָבוֹא בְּחִיר לְבָבִי.

בֵּין הָרִים וּבֵין סְלָעִים
טָס הוּא בָּרַכֶּבֶת
וּמִכָּל הַבַּחוּרִים אוֹתוֹ
אֲנִי אוֹהֶבֶת.

עכשיו ברור מאין הגיעו השורות של שיר הילדים. אם נשמע את השיר הלאה נבין מדוע אי אפשר היה לשיר את השיר כפי שהוא:

קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק עַכְשָׁו
פִּתְחִי לִי יָפָתִי.
חֶרֶשׁ דּוֹבְבוֹת שְׂפָתָיו:
יוֹנָתִי, תַּמָּתִי.
 

זה ממש שיר השירים, עם קול דודי, ויונתי תמתי חמדתי, ובמשמעות החשקנית הכי פשוטה, בלי אהבת ישראל לקדוש ברוך הוא שהסביר לנו רבי עקיבא.
 

והנה זה עוד מתחמם:

רַק כֻּתַּנְתִּי לִבְשָׂרִי
דַּלְתִּי לוֹ פָּתַחְתִּי
חִישׁ לָטַף אֶת צַוָּארִי
וַיִּצְנַח עַל מִטָּתִי.

סואן, רוטן הקטר

בשריקה יברכני

את ידי לוחץ הנער

שמאלו תחבקני

אגב בשיר השירים "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני". והנה הסיום, למי שעוד חושב שמדובר בשיר תמים:

שֶׁהַלַּיְלָה יֶאֱרַךְ,
זֹאת הִיא שְׁאֵלָתִי.
תָּמִיד יִשְׂרֹר אֹפֶל כָּךְ
כָּל עוֹד הוּא בְּמִטָּתִי.

עכשיו לך תשיר את זה לילדי הגנים בירושלים עיר הקודש לפני 90 שנה, ותצטרך לחפש לך עבודה חדשה.

הנה השיר בביצועו המתקתק של דודו אלהרר, הלחן, כך מגלים לנו באתר זמרשת הוא של ברטה קלינג הניויורקית אף היא. נראה שמתיקות הביצוע של דודו אלהרר, והניגוד בינה לבין המילים, סייעה אף היא לשיר להסתנן מבעד לצנזורה.