מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

גשם אחרון

גשם אחרון

השיר גשם אחרון נקשר בציבור עם מותו שליאיר רוזנבלום, הוא שודר זמן קצר לפני פטירתו בתכנית טלויזיה שהיתה בדיעבד לתכנית פרידה ממנו, אך בניגוד למה שחושבים רבים, הוא נכתב זמן רב לפני כן. ליתר דיוק, 20 שנים מוקדם יותר.

בראיון שקיימתי עם תמלילן השיר, אהוד מנור, ציפו לי כמה הפתעות. הראשונה, היתה כשאמר: "זהו עוד אחד מהשירים שכתבתי לזכר אחי". אז נכון, השיר נקשר בתודעתנו למוות ופרידה, אבל ההקשר המלחמתי, המשפחתי, הפתיע אותי. אחיו של מנור, יהודה וינרז"ל, נפל כשריונר במלחמת ההתשה (ספטמבר 1968), לזכרו כתב שירים רבים, "אחי הצעיר יהודה", "בבית ליד המסילה", ועוד, אבל השיר הזה משום מה לא הצטייר כקשור אל השירים ההם. מה שעוד היה קשה לי לשמוע זו אמירה שלא פגשתי עד אז בשום מקום אחר: "השיר מדבר על משאלת הלב שלי למוות, בעקבות מותו של אחי". כך אמר. חד וחלק. לאחר מות אחיו רצה פשוט למות.

מה שעוד הרחיק בין השיר למשמעות המקורית, היתה המסגרת בה הושמע לראשונה. מסגרת באוירה רחוקה למדי. השיר בוצע לראשונה בשנת 1976 על ידי חנן יובל, בסרט... לופו בניו-יורק.

הסרט היה מה שהוגדר (לא הגדרה שלי! תוכלו לקרוא זאת בויקיפדיה ובמקומות אחרים) "סרט בורקס". הוא היה שני בסרטי לופו, גם הוא בכיכובם של יהודה ברקן, גבי עמרני ועוד רבים. אותי לפחות, מציאותו של "גשם אחרון" בסרט הזה, הפתיעה מאד.

הנה ממש בשבילכם, העליתי את השיר למרשתת כפי שהופיע בסרט, אל ה- YOUTUBE וממנו אליכם:

גירסת הלהקה הצבאית והטעיית האלוף

כבר בהמשך אותה שנה בה יצא הסרט, 1976, מסרו המחברים, אהוד מנור ויאיר רוזנבלום את השיר ללהקת פיקוד הצפון. את הביצוע הזה מלווה סיפור כמעט בלתי אפשרי, אך בדיקה מקפת אצל מומחים לדבר מגלה שהסיפור נכון. מה שקרה זה, שהצוות, כולל המחברים (האזרחיים) והמפקדים (אנשי הצבא!), הוליכו שולל את... אלוף הפיקוד. והמעשה מפתיע שבעתיים כשנגלה שבשנת 1976, אלוף פיקוד הצפון, היה מי שהטיל חתיתו על פיקודיו, האלוף, (לימים הרמטכ"ל), רפאל-רפול איתן.

אני מצטט מהספר שירים במדים, מאת שמואליק טסלר, בהוצאת יד בן צבי: "שתי התוכניות האחרונות (של להקת פיקוד צפון), הושפעו מיחסו העוין של אלוף הפיקוד. רפוללא הכיר כלל בתרומת הלהקה הצבאית למורל ולתרבות בצבא ורצה לכפות את טעמו האישי בבחירת השירים". מה שעשה הצוות, כאמור, הטעיה ועקיפת סמכות בעליל, היה, לכתוב ולהפיק שתי תכניות בו זמנית. האחת הוצגה בפני האלוף והשניה... פשוט לא. הענין היה כרוך בתעלול מורכב בהרבה. לתוכניות לא ניתן מספר סידורי ("להקת פיקוד הצפון בתוכניתה ה...") וגם שמה הוחלף, במקום להקרא "להקה" היא נקראה "חבורת הזמר של פיקוד הצפון" (ראו תמונה מטה). זאת בהכירם את אהבת האלוף לשירה בציבור וחבורות זמר. ממשיך שמואליק טסלר: "רפול לא ידע במשך זמן רב על קיומה של התכנית הראשית ולתומו חשב שהלהקה מופיעה רק בתכנית של השירה המשותפת".

 

הנה הביצוע של חבורת הזמר של פיקוד צפון, הסולנית היא  ורדה נגה, (שרה בהמשך בלהקת סקסטה ואחר נודעה בשירת חזנות, עם בעלה, המוסיקאי, אודי שפילמן).

אגב, עוד שני שירים "ניצלו" כתוצאה מהתרגיל הצבאי הזה, בוא איתי אל הגליל, ו- בלילה על הדשא.

איזה מזל!!! תודה לכם חברים עבריינים.

הפריצה הגדולה

לאחר תפקידו בפיקוד הצפון, הגיע האלוף איתן לכס הרמטכ"לות וחיסל לגמרי את הלהקות הצבאיות. ב- 1983 נעשה נסיון לחידושן, ואז שרה את השיר להקת פיקוד הצפון המתחדשת, אך הפריצה הגדולה של השיר, אכן, נקשרת ליאיר רוזנבלום. ב- 1996, התקיים ערב הוקרה ל"מר להקות צבאיות" שכבר היה על ערש דווי. את השיר שרה קרן, בתו של המלחין וכולנו בכינו איתה. 
זמן קצר לאחר האירוע נפטר יאיר רוזנבלום ומאז נקשר השיר לאירוע מותו.

הנה גשם אחרון בביצוע קרן רוזנבלום עם הקדמה מרגשת של המלחין האב.

ביצוע נוסף מהמחזמר כמו בסרט, שרה עדי כהן:


    

אהוד מנור ויאיר רוזנבלום