הי דרומה הי ג'נקויה
ממש בעת רדתה של חטיבת הנגב לכיבוש אילת, במהלך המציין את סיומה של מלחמת השחרור (ט' באדר תש"ט) נכתב גם השיר "היי דרומה" (חיים חפר ומאיר נוי) שאגב, הושר תחילה במילים "היי דרומה עקבה". עוד לא אמרו "אילת"...
השם "היי דרומה" מזכיר לנו מייד שמו של שיר אחר: "היי ג'נקויה" (מחבר המילים לא ידוע, הלחן טטארי או אוקראיני), האזנה ללחנים מרמזת גם היא על קשר. אז מהו באמת אותו הקשר?
מסתבר שלשיר האוקראיני יש סיפור מרתק הנובע ממקורותינו הלאומיים. עבורי יש לו אפילו משמעות משפחתית. אך בל נקדים את המאוחר.
קצת רקע היסטורי
"עדות קורעת-לב לחיים שעלו בלהבות" כך מכנה את השיר היי ג'נקויה, יוסף חרמוני, שתירגם אותו על פי בקשתי. מחוז ג'נקוי שבצפון חצי האי קרים, היה חלק ממפעל התיישבות יהודית לחופו הצפוני של הים השחור. שורשי ההתיישבות רחוקים, למעשה כבר מתחילת המאה ה- 19 הוקמו מושבות יהודיות בקרים כחלק מנסיונות חוזרים ונשנים של השלטונות לפתור את בעיית היהודים. שיאו של המפעל היה לאחר מלחמת העולם הראשונה וסיומו הכואב עם הכיבוש הנאצי ב-1941. ובעצם קצת אחר כך בסיועו האכזרי של סטאלין.
למטה, מפת המושבות כפי שהיא מופיעה באתר יוצאי מושבות פלך חרסון.
על המפעל ניתן ללמוד בספר "חקלאים יהודים בערבות רוסיה" (עורך צבי לבנה-ליברמן, ספריית פועלים) וכן באתר יוצאי המושבות. על אלה אני מוסיף התכתבויות ושיחות עם בניהם של אנשי המושבות, רותי בית אור, רן בית-אור, מיכה אנקורי וגם מהערותיו של יוסף חרמוני לתרגומו.
אל המושבות שקמו במאה ה-19, הצטרפו בסערה שלוש המושבות שהוקמו בשליש הראשון של המאה ה-20 ואז קיבל המפעל תנופה אדירה. ממשיך יוסף חרמוני: "חלק מיוזמה זו, מקורו בציוניות. במחוז ג'נקוי הקים 'החלוץ' שלוש חוות הכשרה. המשכה של יוזמת 'החלוץ' היה יצירה משותפת של המישטר הסובייטי ושל ה'ג'וינט', שעסקה בטיפוח פרודוקטיביזציה של יהודי בריה"מ. בשנים 1924-1936 עודדה תעמולה סובייטית יהודים לנוע מן העיר אל הכפר. מספַּר היהודים שהפכו לקולחוזניקים בבריה"מ הגיע ל-200.000, כמעט 10% מיהודי בריה"מ. חוקר התקופה מוקי צור מדגיש כי אז היו בהתישבות בקרים, יותר יהודים משהיו בהתישבות בארץ.
סיום דרכן הטראגי של המושבות
הטיהורים הסטאליניסטיים הגדולים של אמצע שנות השלושים פגעו גם בפרוייקט ההיאחזות היהודית בקרקע. אף על פי כן, המשיכו הקולחוזים היהודיים לתפקד ולהצליח, יחסית, יותר מאחרים. עד אשר הונף עליהם הגרזן הנאצי ב-1941.
ב-1948 חתמו אנשי הועד היהודי האנטי-פשיסטי על עצומה הקוראת לחדש את ההתיישבות היהודית. אך מה שהחל כמפעל שיעניק לברה"מ את אהדת העולם וארה"ב היה עד מהרה לנטל על סטלין, ראשי הועד, שלמה מיכואלס ואחרים, נעצרו ונרצחו וגם מפעל המושבות פורק. כך נחתם סיפור המושבות על ידי אלה שעודדו הקמתן.
בני המושבות עולים ארצה
מן המושבות עלו ארצה משפחות וקבוצות, בעיקר במסגרת העליה השלישית, אך רבים מאד נשארו באוקראינה ונספו, אם בידי סטאלין ואם בידי הנאצים. אלה שעלו, הגיעו מוכנים לעבודת האדמה, עם ידע שהיה כל כך נדיר כאן בארץ, ועם רצון עז להגשים התישבות בארצנו שלנו. הם היוו את גרעין החקלאות בעמק יזרעאל ובאזורים אחרים. בין הבאים היו ראשוני המתישבים בגבע, נהלל, עין חרוד, כפר ויתקין, הגרעין המייסד של קיבוץ משמרות, עוד. כמה מהמשפחות ידועות ומוכרות בתחומים שונים, בצבא, בחברה ועוד. שמחוני, בצר, בן-אליהו, שדמי, בית-אור, חלילי, אנקורי ואשוח הם רק חלק מהשמות.
ביניהם היה גם סבא שלי, אבי אמי, חיים בבילוב, לימים בבלי. הוא היה בן הרב של המושבה, שדה מנוחה הקטנה שבפלך חרסון והיה מחלוצי החקלאות בעמק יזרעאל, ממייסדי קיבוץ גניגר, ומהמחדשים בחקלאות הארצית בכלל.
המושבות קיימות עד היום אך מאוכלסות באיכרים רוסיים שרובם לא מודעים כלל להיסטוריה היהודית ולמשמעות השמות העבריים שנשמרו. מַאלַה שדה מנוחה היא שדה מנוחה הקטנה ו-נגרטוב שזו בעצם הדרך הרוסית לבטא את השם נהר טוב.
ב- 2006 יצא לחרסון ולמושבות טיול של צאצאי בני מהמושבות. הנה אמי ליד שלט הכניסה למושבה בה נולד אביה, שדה מנוחה הקטנה. השם העברי כתוב ברוסית:
באוקטובר 2018, יצאתי (סוף סוף) גם אני לטיול במושבות. טיול מרגש מאד מאד, שהיווה סגירת מעגל לסיפור ששמעתי עוד מילדותי ובעצם לכל אורך חיי. הנה אני ליד החלקה בה עמד בית הכנסת, ולידו, כך סיפרו לנו המקומיים, עמד בית הרב.
האם כאן היה הבית בו נולד סבא שלי??? .
ועכשיו (סוף סוף... ) לשיר היי ג'נקויה
השיר מתאר בהומור (אפשר אף לומר, הומור עצמי) את החידוש המהפכני: יהודים עובדים בחקלאות! לא רק במסחר, לא בבנקאות, לא בלימודי הקודש, אלא בחקלאות ועוד גרים במושבות. עם כל השמות היהודיים והיידישקייט שהורגלנו לשמוע משלום עליכם, י.ד.פרץ ומנדלי מו"ס, אלא שהפעם ביילה על הסוס, לאה'לה על המקצרה, ונפתלי טרקטוריסט. איזה צחוק...
ג'נקויה
מחברי המילים והלחן לא ידועים
תרגום: יוסף חרמוני
אם תסע לסִימְפֶרוֹפּוֹל
אל תרד בסֶבָסְטוֹפּוֹל
סע עוד קצת, לכפר קטן
תחנת רכבת יש שם
עושר רב אל תבקש שם
זה ג'נקויה, ג'אן - ג'אן - ג'אן
הֵיי, ג'אן, היי ג'נקויה
היי ג'אנווילי, היי גנקויה
היי גנקויה, ג'אן - ג'אן - ג'אן
אם גן עדן תחפֵּשָֹה
הנה הוא מוּלָך כְּפֶסָע
כאן העדן, כאן הגן
זה קולחוז, רק יהודים בו
חסונים הם העובדים בו
בג'נקויה, ג'אן - ג'אן-ג'אן
הֵיי, ג'אן, היי ג'נקויה...
דודה מאשה על הטרקטור
סבתא על הסֶפָּרָאטוֹר
העוֹבדות נושאות קולן:
מי אומר, יהודי רק סוֹיחֶר
שוֹק יחטוף כאן זה הבּוֹחֶר
בג'נקויה, ג'אן-ג'אן-ג'אן
הֵיי, ג'אן, היי ג'נקויה...
יהודים טובים אִמרו לי
איפה הוא אחי, נפתולי
טרקטוריסט הוא, מקצוען
לֵאה'לה על המַקְצֶרֶת
בֵּיילֶ'ה על סוסים דוהרת
בג'נקויה, ג'אן-ג'אן-ג'אן
הֵיי, ג'אן, היי ג'נקויה...
"היהודים רק סוחרים הם
לא עובדים. מגרגרים הם
קרעפְּלאך, קניידְלאך, כל הזמן"
רק אויבינו מספרים כך,
טְפוּ על כל המשקרים כך!
שֶיִרְאוּ את ג'אן-ג'אן-ג'אן.
הֵיי, ג'אן, היי ג'נקויה...
ועוד על כתיבת השיר
יש השערה שאת המילים כתב, הרולד אורבך, היה חזן אמריקאי בשם זה, אך לא נראה שזה הכותב, אולי היה יוצר אחר בשם זהה, ואולי זו טעות. כרגע אין לנו אלא לכתוב שהכותב לא ידוע.
לפי כל הסימנים, נכתב השיר בתקופת הפריחה של אמצע שנות ה-20 (של המאה ה-20). כלומר, כבר אחרי עליית הגל הראשון מן המושבות שדה מנוחה, נהר טוב ואחיותיהן. "אפשר להניח - כותב יוסף חרמוני - שהשיר השתלב במסע התעמולה הסובייטי". אנו מכירים הייטב את השירים שנכתבו בעידן הסובייטי להאדרת שמה של אמא רוסיה, של קומיסאר אדון ואחות רחמניה ודומיהם והשיר הזה מסתדר יפה עם הסגנון.
על פי פרופ' דוד אסף, תועד השיר בפעם הראשונה באסופה של שירי עם ביידיש, שהכין חוקר המוסיקה העממית משה בֶּרֶגוֹבְסְקִי בשנת 1936, אך זו לא נדפסה מסיבות שונות. ברגובסקי הקליט את השיר בינואר 1936, מפי פועלת בת 19 בשם שרה רבקינהמכפר בוברובי קוט ומפי תלמיד בן 15 בשם ישראל רוזין מקולחוז שטערנדאָרף, שניהם במחוז חרסון. שנתיים לאחר מכן נכלל השיר באוסף ייִדישע פֿאָלקס-לידער (שירי עם יהודיים), שנדפס בקייב בשנת 1938 בעריכתם של ברגובסקי והמשורר איציק פֶפֶר, וזהו הנוסח הראשון שהופיע בדפוס.
עוד מידע רב ועשיר על השיר תוכלו למצוא בקובץ המאמרים האינטרנטי של דוד אסף, העונה לשם "עונג שבת" ובלשונו "עונ"ש". כמו כן באתר זמרשת, ובכתבה של יוסף חרמוני עצמו בחדשות אהוד בן-עזר, ועוד.
בהתכתבויות בין בני הבאים מהמושבות, מתגלה שיר קודם שיתכן שנתן השראה לכותב היי ג'נקויה. את השיר משלב מנדלי מוכר ספרים בסיפורו "אלטא מיישע" (מעשיה ישנה).
את קיומו והנוסח היידי, הביא לידיעתנו ד"ר מרדכי יושקובסקי, שהדריך וליווה את בני המושבות בטיול השורשים של 2006. רותי בית אור שאמה הגיעה אף היא מן המושבות תרגמה תרגום חופשי, את השיר של מנדלי מו"ס:
השמעתם על ארץ חרסון
הסמוכה לארץ ישמעאל?
חלב מצוי שם אפילו לציפרים -
זוהי ארץ ישראל ליהודים!
עז בפרוטה, כבשה בשלוש,
עוף, תרנגול הודו בחצי המחיר.
הכול בזול - דבר לא יקר,
והתבואות רבות, כזבל בדיר.
ארץ זו טובה, כפלא נהדרה,
ואם אחַי, חיים יפים תרצו,
קחו את המטלטלים, הילדים והאשה,
ולעולי רגל תהיו.
בשיר בו אנו עוסקים נראה שהנוסח היידי היה הראשון. אחר כך תורגם לאנגלית ואז בוצע על ידי רבים. ההצלחה הרבה של השיר הגיעה כנראה מהביצוע של להקת האורגים עם סולנה פיט סיגר שהביא את השיר לרחבי העולם. השיר תורגם כמה פעמים לעברית, אחת הגירסאות המעניינות הושרה בקפריסין בתרגומו של דב נוי, אחיו של המלחין מאיר נוי. (המהדרים יוכלו למצוא את התרגומים בהמשך למטה).
מ"היי ג'נקוייה", ל- "היי דרומה"
אל מסעה של חטיבת הנגב לאום רשרש התלוו זמרי הצ'יזבטרון. המסע הזה תועד ונכתב אודותיו רבות ולא נחזור עליו כאן. חיים חפר כתב מילים על פי מסלול הנסיעה. את הלחן גייס - כפי שהיה מקובל אז מאד - ממנגינה מוכרת. במקרה הזה מנגינת היי ג'נקויה שכנראה תרמה גם את הביטוי "היי דרומה".
המידע מופיע באתר זמרשת מפי גרימי, הוא צבי גלעד. אורי יעקובוביץ' מצטט מכתב שכתב לו מאיר נוי שסבר ש"לא נאה שלשיר על אילת יהיה לחן זר" ועל כן "תרגם" גם את המנגינה. אז גם שינה חפר את המילים מ"היי דרומה עקבה" ל "היי דרומה לאילת".
הפעם הראשונה בה הובא סיפור היי דרומה היתה על ידי אליהו הכהן ודן אלמגור בתוכנית הטלויזיה שרתי לך ארצי. (בהמשך קישור לביצוע המיוחד הזה של הגירסה המקורית).
חרסון החרבה פעם נוספת
כשירדנו מהמטוס בעיר המחוז של סבי, הרגשתי רגע משפחתי היסטורי ו... צילמתי "סלפי". והנה מצאתי תמונה ממש באותו המקום ובאותה הזוית, רק שבינתיים חלפה את השדה מלחמה נוראה בין רוסיה ואוקראינה.
ועכשיו לביצועים
ותחילה, ביצוע שלי לתרגומו החדש של יוסף חרמוני שכאמור הכין אותו לבקשתי.
התמונות שברקע, הן צילומים מהמושבות, ומביקורי הנכדים (כן. כולל אותי) ב-2006 וב-2018.
ולביצועים מרחבי העולם:
הרכב הסנה הבוער
עוד ביצוע ביידיש של להקה בשם אוי ויי
והנה הביצוע המפורסם באנגלית של האורגים (The Weavers) עם סולנה פיט סיגר, (ההקלטה מעונ"ש של דוד אסף).
ולמייטיבי זמר, למהדרים, הנה עוד כמה גירסאות המלל
ותחילה המקור ביידיש.
היי, דזשאנקאָיע
אז מען פֿאָרט קיין סעוואסטאָפּאָל
ס'איז ניט ווייט פֿון סימפֿעראָפּאָל
דאָרטן איז א סטאנציע פאראן.
ווער דארף זוכן נייע גליקן?
ס'איז א סטאנציע אן אנטיקל
אין דזשאנקאָיע, דזשאן – דזשאן - דזשאן.
היי דזשאן, היי דזשאנקאָיע , היי דזשאנווילי, היי דזשאנקאָיע
היי דזשאנקאָיע, דזשאן - דזשאן - דזשאן.
ענטפֿערט יידן אויף מיין קאשע
וו'זמיין ברודר, וו'ז אבראשא
ס'גייט בּא אים דער טראקטאָר ווי א בּאן.
די מומע לאה בא דער קאָסילקע
ביילה בא דער מאָלאָטילקע
אין דזשאנקאָיע, דזשאן – דזשאן - דזשאן..
היי, דזשאן, הי דזשאנקאָיע ...
ווער זאָגט אז יידן קאָנען נאָר האנדלן
עסן פֿעטע יויך מיט מאנדלן
נאָר ניט זיין קיין ארבעטסמאן?
דאָס קענען זאָגן נאָר די שונאים –
יידן, שפייט זיי אָן די פּנים
טוט א קוק אף דזשאן – דזשאן - דזשאן..
היי דזשאן, היי דזשאנקאָיע ...
תרגומו של דב נוי
שהושר ע"י העצורים בקפריסין
כשנוסעים לסווַאסטופול,
לא הרחק מסִימפֵירופול,
שם שוכן מוֹשָב קטן;
מה ארדוף אחרי הרוח? –
המושב ממש צעצוע,
בדזַ'אנקויֶה, דזַ'אן, דזַ'אן, דזַ'אן.
הֵיי, דז'אן, היי, דז'אנקויה,
היי, דז'אנווילי, היי, דז'אנקויה,
היי, דז'אנקויה,
דז'אן, דז'אן, דז'אן.
תַרצו כולכם את קושייתי:
היכן אברשה, אֵי אחי?
- רועֵש אצלו הטרַקטור כשטן;
דודה לֵאה עם טורִיָה,
המגל בידי דוד חייָא,
בדז'אנקויה, דז'אן, דז'אן, דז'אן.
