מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

השעות הקטנות

שודר בפינה "איך שיר נולד" בתוכנית "העונג השישי" של שמעון פרנס בגל"צ 15.2.2018

השבוע חל יום הולדתו השמונים של יוסי גמזו ובחרתי לספר על שירו, השעות הקטנות של הלילה. ללחנו של יוחנן זראי. בחרתי בשיר גם כמחווה לגמזו, גם בגלל שאני מאד מאד אוהב אותו, וגם בגלל שבמסיבת יום הולדת שמחה שערכה לכבודו אגודת הסופרים ושהיה לי הכבוד להנחות אותה, סיפר לנו גמזו סיפור נחמד על ענין לא נחמד שנקשר לשיר הזה.

גדעון שמר, במאי צעיר ומבטיח, ביקש שיר לתיאטרון צעיר ומבטיח בשם, סמבטיון. התיאטרון פעל כאן בסוף שנות החמישים ושיחקו ושרו בו בין השאר, גילה אלמגור, שמעון ישראלי, שושיק שני, וגם, אריק איינשטיין, ששר את השיר הזה.

אמרתי לגמזו, שיש בשיר משהו שאני לא מבין, הוא מתאר לילה קסום בתל-אביב, אבל, לצד הפסטורליה של אמא את ילדה מכסה, מפליגות אניות המשא, מְלַוִּים אֶל בֵּיתָן אֲהוּבוֹת, מַשְכִּימִים מְטַאטְּאֵי הָרְחוֹבוֹת. הוא כתב פתאום: "וחופשי מתככים וּמִבֶּצַע", איזה תככים בראש שלך בְלילה כל כך שקט ונעים?

"אוהו – אמר לנו גמזו – על תככים יש לי המון סיפורים, אספר לכם על אחד כזה". אז הנה שמעון,  קבל סיפור על תְכַךְ מוזיקלי שסיפר לנו גמזו.

אז, לא היו קדם אירוויזיון ולא הכוכב הבא, היו פסטיבלי זמר. את השירים היו שולחים בעילום שם, במעטפה אחת היו שמים את השיר, במעטפה שניה את שם המחברים ורק לאחר הדיון, היו פותחים לראות מי כתב את השיר. והנה היה שם שופט, פזמונאי ותיק, גמזו לא גילה לנו מי, שפסל את אחד השירים. מדוע?: "כי זה מריח לי כסגנונו של יוסי גמזו". או קיי, אחרי רגע פוסל השופט הזה עוד שיר. למה?: "כי זה מריח לי כחריזה של יוסי גמזו". כשחזר על כך פעם שלישית, שאלו אותו מה יש לו נגד הכתיבה של גמזו. הוא התחמק מתשובה, אבל שלף מהערימה שיר אחר ואמר בואו תראו מה זה תמליל טוב. קרא את השיר, כולם נהנו, הכל היה בסדר, "אבל, אבל – סיפר לנו גמזו בשפתו הציורית - שוב התברר כי גם לבורא עולם יש חוש הומור". אחרי קריאת השיר ומחמאות לתמליל ולשופט, פתחו את המעטפה השניה, עם שם המחבר, ואיך אמר גמזו: "במעטפה גילו שגם-זו לטובה". גם השיר לדוגמא היה שלו.

זה היה בשנת 1960, את המילים מסר גמזו לגדעון שמר, שנתן אותן ליוחנן זראי שהלחין ומסר לסמבטיון, שמסר ל... אריק אינשטיין. קצת אחר כך הוציא אריק אינשטיין את התקליט הראשון שלו ובחר ב"השעות הקטנות" כַּשיר הפותח. אגב, לתיאטרון זה לא עזר, הוא נסגר, מה שנשאר מהתוכנית זה השיר הזה שאיתו החל אריק אינשטיין את קריירת הסולו שלו.

"אני מאמין – סיים גמזו - שבשעות הקטנות של הלילה, כאשר התככים והבצע מנוטרלים ע"י השינה והחלומות, יכולות לפרוח השירה והתפילות".

מזל טוב ליוסי גמזו.