מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

ואלס להגנת הצומח

השיר כמעט הכי מושמע בטו בשבט, שלמעשה כלל לא דואג לטבע...

וזה הסיפור כפי ששמעתיו מנעמי שמר. הניסוח מהזכרון, לא הקלטתי, אך לאור העובדה שכשאני מסביר את השיר, רבים אומרים שזה רק בראש שלי, חשוב לי לומר ששמעתיו מהמקור!

וכך אמרה המחברת:

אני מקבלת הרבה טלפונים ממבצעים של שירַי, ממדריכי נוער, ממרצים וגם מ... גננות. ויום אחד התקשרה אלי גננת ושאֵלה בפיה: "אני יודעת איך להלביש את האיילה שבשיר, את הרקפת, את הצבעוני, אבל יש בסוף אחת שאומרת שהיא לא חיה ולא פרח, איך להלביש אותה?"

ולפני התשובה, נציץ שוב בדילמת הגננת. בעצם הקול המתלונן מופיע לאורך כל השיר, לא רק בסיומו. בתחילה: "רק עלי אין החוק משגיח, רק עלי איש אינו שומר...", אח"כ: "רק עלי עוד לא שמו שלט, מסביב אין לי כל גדר..." ובבית הבא: "הסתכלו מה שקורה לי בדרך, כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר" ובסיום: "לו הייתי חיה או פרח, אז היה מצבי אחר". רגע, מה קורה כאן? הדוברת, אינה חיה, ואינה צומח, מי זה יכול להיות?

השיר התפרסם ב- 1967, שרה אותו להקה צבאית. להקת הנחל. היו אלה ימי ניצחונות גדולים, ימים בהם צה"ל היה נערץ ואיש לא העז לדבר כנגד הצבא (...ומפקדיו). בתקופה ההיא לא היה מקובל להתלונן, מפקדים היו שולחים ידיים ומטרידים ואף יותר מכך והחילות לא העזו לצאת כנגדם. על מפקדים התהלכו אז סיפורי גבורה, ולא רק בקרב...

ונגד זה יוצאת המחברת.
את סיפורה עם הגננת סיימה: "אמרתי לה שתלביש את הילדה ששרה בסוף ב... מדים של חיילת". 
כן, הדוברת בשיר היא חיילת, שרק עליה אין משגיחים, ולא שמים שלט ואפילו, לאחר שקוטפים, רצים לספר לחבר'ה, או בשפת השיר, קולעים זר.

ואם לא די לכם בציטוט מפי הגבורה, הנה סרטון מעניין מחזרה של להקת הנחל, ממש על השיר הזה, ומי בא לבקר? נעמי שמר. מהמדריך המוסיקלי, יאיר רוזנבלום היא מבקשת שירדנה ארזי תשיר כך "שבאמת מישהו יצטרך לשמור עליה". 
זהו, עכשיו אני בטוח שזה לא רק בראש שלי.

 

ובהקלטה הנדירה הזו, נעמי שמר מספרת בתוכנית רדיו (1970) את אותו המסר

והנה המילים שמסבירות בפירוש שזו ששרה איננה איילת ולא נרקיס ולא רקפת ובעצם איננה חיה או פרח.

ואלס להגנת הצומח
מילים ולחן: נעמי שמר

כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע           
מרבדים נפרשים בשפלת החוף  
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע 
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!  

רק עלי אין החוק משגיח , 
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע 
אז היה מצבי אחר!

ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד  
איילות נבהלות מסתכלות בשלט                      
בו כתוב בפרוש, שאסור לצוד

רק עלי עוד לא שמו שלט 
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי - נאמר - איילת
אז היה מצבי אחר!

אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום! 
כל גבעה נשאה בשולי העיר היא                        
שטח בר מגודר ואזור רשום!                              

אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי  
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי.

הסתכלו מה שקורה לי בדרך,
כל אחד עובר - חוטף - קוטף
קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר.

ירדנה ארזי