סתיו של אהבה - שיר הסתיו הכי שמח

דקות לאחר שוך מחיאות הכפיים של פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ד (1964), ניגש התמלילן שזכה במקום השני אל המלחין שזכה במקום הרביעי. שני דברים הוא אמר לו: "השיר שלך הוא השיר שיזכר מהפסטיבל הזה", ו- "אשמח לכתוב איתך".

ואכן השיר שלא זכה בשום פרס באותו הפסטיבל זכה בחיים ארוכים ומושר לרוב והוא: "אותך" שביצעה שלישיית גשר הירקון. ההזמנה לשיתוף הפעולה הניבה שני שירים נהדרים נוספים, גוונים, וסתיו של אהבה. מדוע רק שניים? עוד רגע.

חיים קינן הוא התמלילן המפרגן שזכה אז במקום השני עם שירו דברים של לא כלום (לחן שמעון כהן, בפי הנערה בה התאהבתי משמיעת קולה בלבד, נעמי לוי). האיש אליו פנה הוא יגאל גורדון שהלחין כאמור את אותך (למילים של אורי אסף).

חיים קינן, איש רדיו ותיק ומן הראשונים שהגישו תוכניות רדיו עם הסיפורים שמאחורי השירים, נזכר ומספר לי בקולו הרדיופוני ובצעדים מדודים: "שני שירים כתבתי עם יגאל גורדון. בשניהם נכתבו קודם הלחנים. אחרי אותה פגישה בבנייני האומה בירושלים הגעתי אליו הביתה. באבן גבירול של תל אביב ביום קיץ לוהט, האיש הגיע לפגישה לבוש באדרת עיזים שעירה... שני שירים הוא שר לי וליווה בגיטרה. אחר כך נתן לי קסטה. עם שניהם. בקולו בלבד. עם הגיטרה. את שניהם החזרתי אליו עם מילים, שניהם הצליחו מאד" האחד הוא "גוונים" ששרה להקת הנח"ל, השני הוא שירנו להיום "סתיו של אהבה". איך הגיעו לגשר הירקון וללהקת הנחל, אני שואל, חיים קינן מחייך: "אין לי מושג".

הייתי שמח לשאול את יגאל גורדון את השאלה הזו. יש לי עוד הרבה שאלות לשאול אותו, אך יגאל גורדון, המלחין המיוחד ויוצא הדופן, בחר ללכת בטרם עת ואיננו כבר עמנו. רק שישה שירים מפרי עטו  זכו להד בציבור, כולם מיוחדים ויוצאי דופן, כמו דמותו. שלושה כבר הזכרנו, שלושה נוספים גם הם פשוט, פנינים מבריקות אך קצת פחות מוכרים. לחצו ושמעו.

למילים של אורי אסף כתב מכתב לאברהם דחרוג', (ביצוע חוה אלברשטיין), ושני שירים למילותיו של המשורר יונתן רטוש, לו באת (גם הוא לחוה אלברשטיין) ו- כמעט (בביצוע נורית גלרון).

אני מספר לחיים קינן שאהבתי את שירו בגלל שהוא שיר הסתיו הכי שמח שאני מכיר, והוא מתנער: "יגאל לא כתב שיר שמח בכלל. מה שקיבלתי מיגאל היה בעצם שיר כמעט קורע לב, מאד מאד איטי. כששמעתי את ההקלטה של גשר הירקון לא אהבתי אותה. וגם יגאל לא. חשבתי שזיקו החמיץ את מהות השיר".

זיקו הוא זיקו גרציאני האגדי שעיבד את השיר, ו-כן, גם לו יש את החרות לתת פירוש משלו לשיר. מוסיף חיים קינן: " לשיר גוונים יש ארבעים ביצועים. לזה רק אחד. התקוה שלי היא שאם מישהו יקליט מחדש את השיר, שיחזיר לו את המהות האמיתית. שיהיה נוגע ללב".

"לו היה חי בטוח שהייתי כותב איתו עוד" חותם בצער חיים קינן. גם אני מבטיח לחזור אליך יגאל גורדון באחד ממכתבי בעתיד.  אז הנה לנו שיר סתיו שמח שמחבריו בכלל רצו שיהיה עצוב..

שתי סוכריות בלשניות
לא יכול להתאפק מהפניית אצבע אל שתי סוכריות שמצאתי בשיר אחרי שקיבלתיו ממחברו, חיים קינן. וכי מדוע אטריד את המחבר בבקשה לקבל ממנו את המילים, והרי הן נמצאות באתרים וספרים? הסיבה היא שמצאתי חילוקי דעות בין המקורות. וכשקראתי את מה שכתב קינן, הבנתי למה הסתבכו הכותבים השונים.

יש מושג בלשון שנקרא הומופוניה, ומשמעותו צירופי מילים הנכתבים אחרת אך נשמעים אותו דבר (הומו = זהה, פוני = קולי) כמו למשל: "על הבמה להקת אלבמה". אז ראו איזה יופי יש בשני ביטויים שבשיר. בסוף הבית הראשון הוא אומר לה, "אלחש בחשאי: בך השי!" ובסוף הבית השני, הוא מוצא על הכר, "רשום בו אלַי: בוא אלי!"

נהדר, נכון?

מצאתי סרטון של השיר עם שלישיית גשר הירקון ועם תמונות סתיו ברקע והכי חשוב, המילים הכתובות, והן כתובות נכון!

הקליקו, הקשיבו וצפו: