מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

ערב כחול עמוק

זהירות זהו אחד החושניים שבשירינו...
 

מלחין קטין

זה מתחיל מהמנגינה, כתב אותה ילד בן 13, למרות שכפי שנראה, המילים להן זכה השיר לבסוף, הן דווקא מה שקוראים, למבוגרים בלבד.

המלחין הוא שלמה יידוב, עלה לארץ בגיל 13, מארגנטינה, שם השאיר חברה. כן, חברה בגיל 13. השאיר חברה, והוא התגעגע אליה, פחד שישכח אותה ועל זה כתב שיר. "קומו לה לונה", כמו הירח. אחרי שניגן אותו לחבר'ה, סגר אותו במגירה, והשיר הלך לישון כשלגיה בשעתה, עד שאחרי שלושים שנה באה הנסיכה ריטה, וביקשה שיר לאלבומה הנרקם אהבה גדולה. "אבל – כך סיפר לי – היא ביקשה שיר שישרוף אותה. שרתי לה את השיר וראיתי על העיניים שלה שזה מה שהיא חיפשה".     (משמאל שלמה יידוב הכי צעיר שמצאתי)

תמלילן שישרוף

אחר כך התחיל המרוץ אחרי המילים, וכאן, היוזמת היתה דווקא המבצעת. לא רק שריטהעבדה קשה מאד עד שהותאמו המילים, אלא שכנראה חושניותה שלה עצמה השפיעה על התמלילן שבחרה, מאיר אריאל.

שחר, בנו של מאיר אריאל מספר ש: "בדרך כלל, עם זמרים אחרים היתה פגישת עבודה אחת, אם היתה פעם שניה, זה היה כבר בהקלטה, עם ריטה אבא ישב הרבה פעמים".

אז החושניות מתחילה כבר עם הלחן. הלחן שהדליק את העיניים של ריטה. ועם הלחן היא הגיעה אל התמלילן וביקשה גם ממנו משהו שישרוף אותה. והנה התוצאה.

ריטה


ערב כחול עמוק
מילים: מאיר אריאל
לחן: שלמה יידוב

 

ערב כחול עמוק 
תולה עגיל אדמדם לרושם 
ומעשן תפרחת 
קטורת של אזדרכת 
ומרחש בלחש 
אולי הפעם,  אולי הפעם 

כמה כחול הערב 
כמה עמוק אלוהים יודע 
למה שלא תפתיע 
חד וחלק בפתח 
כֳּמְשַׁחֵר בלי הרף 
לרוות עוד פעם 
לרוות עוד פעם 

כל הכחול לעצב 
כל העמוק אין קֶצֶה 
בא לי בזאת הפעם 
ליפול על חרב למות עליך 
למות, למות עליך 
לזכר ערב שלא יחזור 

ערב כחול עמוק 
תולה עגיל בצורת ירח 

רק תעמוד בפתח 
בלי הודעה מוקדמת 
כֳּמְשַׁחֵר לטרף 
לרוות עוד פעם 
לרוות עוד פעם 

כל הכחול לעצב...


בא לי ליפול על...

יש לנו הרבה שירי חשקנות ששר גבר לאישה, (ביאליק, טשרניחובסקי, שלמה ארצי...) אבל מעטים הם השירים שבהם אומרת האישה פשוט "בא לי". ולא סתם בא לי, אלא כאן ועכשיו. עוד הערב. הערב עצמו קורא לה "ומרחש בלחש אולי הפעם, אולי הפעם", ואת הבחור היא רוצה "מְשַׁחֵר בלי הרף", אחד שרוצה "לרוות עוד פעם". 

 ואז הפסוק הרב משמעי ואחד החושניים ביותר בזמר העברי: "בא לי ליפול על חרב" לחרב הזו יש קונוטציה מינית, לא יעזור כלום. כשירון לונדון שר על גבר חסר אונים (או חסר און) הוא כתב, "ואין חרב לו על הירך", ובואו ניזכר במילה עברית הנרדפת לחרב. "כלי חרב" בעברית הוא גם... "כלי ... זין". וכשהבחורה רוצה ליפול על חרב...

מאיר אריאל

ריטה אומרת שביקשה ממאיר "אחיזה דיבורית עכשוית", ומכאן הפסוק: "למה שלא תפתיע, חד וחלק בפתח". "חד וחלק", התיאור הפלסטי הזה, שיש לו משמעות מאד ברורה וקרה בעברית היומיומית, מקבל בפי ריטה משמעות אחרת לגמרי...

ואז ה-"למות עליך" שכנראה הוא שרכש את ליבה של ריטה. "אצלנו – היא אומרת לי - היה ביטוי מאד אותנטי, 'כפרה עליך', אבל בדיבור היומיומי של אז, זה נשמע נורא, ומאיר אמר את זה בדרך מדהימה 'בא לי ליפול על חרב למות עליך' מהפסוק הזה התלהבתי ובגללו רציתי שמאיר יהיה זה שיכתוב את השיר".

בעזרת השם

ולאחר הלחן והמלל בא, השם. ואולי אחת הברקות של השיר הוא שמו. הערב הכחול יכול להיות פשוט, אותם ערבים מוכי ירח, כשהשמיים אינם ממש שחורים אלא כחולים כהים, עם תפרחת איזדרכת הנראית כמו ענן עשן לבנבן, אבל וכמובן שבראש שלנו כבר יש כחול אחר לגמרי. בהרבה שפות נקשר הכחול לסקס. חיפשתי מאין זה מגיע. אחת ההשערות שמצאתי היא חרדון סינַי שבתקופת היחום מכחיל ראשו. מה אגיד לכם? ספרותי מדי. יש הקושרים זאת לצבע הכחלחל של מסכי הטלויזיה טרם ימי הצבע, ויש פרשנויות אחרות, מה שברור הוא שכבר כשאנו שומעים את השם, נוצר הקשר מיני...

חרדון סיני

חפש את המלכה

ותרצה אריאל? אשתו? מסתבר שגם לה היה חלק בשיר. מאיר אריאל התייאש כמה פעמים במהלך הכתיבה: "הוא נכנס אלי, לחדר המיטות, ואמר 'אני הולך לאכזב שתי מלכות, אותך ואת ריטה'. אמרתי לו שאותי הוא יכול לאכזב כמה שהוא רוצה אבל את ריטה לא נתתי לו לאכזב..." ובחיוך מריר הוסיפה: "ומאז אני לא יכולה לצאת לרחוב, מאיר, בשיר הזה ובכל השירים החושניים האחרים שלו, כתב בעצם עלי ועכשיו כל עם ישראל שומע".

ולבסוף כשהכל נגמר ונחתם, סיפרה תרצה: "ריטה שלחה אלינו עציץ ענק, שני מטר גובה, שלא ראיתי כזה בחיים".
 



כאן תשמעו את שלמה יידוב, שר את השיר המקורי שכתב בגיל 13.
פז שקד שאיני מכיר הכינה מצגת, הביאה עבורכם תרגום ושתלה בגוף הסרט.



וכאן ביצוע גרנדיוזי של ריטה בחו"ל, עם תזמורת סימפונית שלא מצאתי עליה פרטים:

שלמה יידוב