מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

ערב עירוני

שודר בפינה "איך שיר נולד" בתוכנית "העונג השישי" של שמעון םרנס בגל"צ 7.7.2017

השיר שבחרתי לספר עליו היום הוא "ערב עירוני". המון זמן אני מנסה להגיע אליו, זוכר שכשהתחלנו את הפינה הזו, את השנתיים הראשונות ייחדנו לשירים חושניים, אפילו אירוטיים. והיתה שורה אחת שבגללה ערב עירוני היה לי כל הזמן בתור, וכל פעם זז הצידה בגלל משהו, אז זהו, היום שמעון, נגלה, "איך הלבנה חולצת שד".

השיר הזה תפס את אלתרמן צעיר מאד ובתקופה תזזיתית. הוא בן 24. שנתיים קודם חזר מלימודים בצרפת, הגיע לארץ וניסה את מזלו במה שלמד... אגרונומיה. דר' מרדכי נאור סיפר לי איך התקבל אלתרמן לעבודה בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, נתנו לו מזמרה ואמרו לו תתחיל לזמור, "נו באמת – אמר נאור - הוא לא רצה לזמור, הוא רצה לזמר". צ'יק צ'אק חזר לתל אביב. אחר כך מצא עבודה בחיפה, שכר חדרון קטנטן עם חבר, כל הלילה, שתו, עישנו, שתו, עישנו, נרדמו... נדלק המזרון. אל תצחק, כמעט איבדנו אותו לנצח. אלתרמן ראה זאת כסימן מלמעלה וחזר לתל אביב. התחיל לכתוב ב"דבר" ואחרי שלושה וחצי חודשים שלא שילמו לו, עבר ל"הארץ". גם שם לא שילמו לו, אז למה נשאר? כי קיבל עבודה בתור מתרגם טלגרמות. אתה מבין? על זה כן משלמים, על נכסי צאן ברזל, למה שנשלם???

אבל בשיר נפגשת נפשו הסוערת של אלתרמן, עם תל אביב הסוערת אף יותר. מאיר דיזינגוף הנמרץ, יזם ממש באותם ימים, את חגיגות חצי היובל לתל-אביב. גייס משקיעים יזם אירועים. בפורים עדלאידע ענקית שעוד לא היתה כמוה, בשבועות 10,000 ילדים צעדו ברחבה שלימים יבנו עליה את היכל התרבות, נחנך יריד המזרח, וגם, מכביה שניה שתהיה כפולה בגודלה מהראשונה. המכביה שנפתחה השבוע היא המשך ישיר של המכביה ההיא.

במקביל, החלו להיכנס לתל אביב המכוניות הפרטיות הראשונות, וגם החשמל, והכל נמצא בשיר, אבל באוירה אחרת לגמרי. מהורהרת, אפילו עצובה. עופר רגב, חוקר התקופה וחלוץ סיורי אלתרמן בתל אביב, סיפר לי מדוע: "אנחנו מדברים על התקופה שבין שתי מלחמות העולם. אצלנו חגגו ובאירופה הנאצים עלו כבר לשלטון והשמיים התקדרו". תיאוריות פילוסופיות איימו על קץ תרבות המערב. ברוח זו כתב אלתרמן: "נפנוף שלום ילדה פתיה, את חיוכה נשא האוטו", המכונית שרק הגיעה היתה בשבילו גם רעש וזיהום אויר, פנסי החשמל החדשים ברחוב, היו בשבילו אור לבן וקר: "אביב חשמל עצוב". אבל, אבל, כמו תמיד אצל אלתרמן, היתה גם רומנטיקה, אפילו ניחוחות אירוטיקה. כי מה הוא רואה בירח העגול, המלא, המציץ מעבר לבית, שמעון? למה זה דומה? לחזה. נשי: "הלבנה חולצת שד מקיר הבית שמנגד". איזה דימוי נכון?

יותר מחמישים שנה ישב במגירה השיר התל-אביבי הזה עד שנגאל על ידי... ירושלמי. יוסי בנאי. יוני רכטר הלחין אותו ב-1987 לתקליט של יוסי בנאי. עופר רגב אמר לי שאולי בכלל הקשר הצרפתי חיבר ביניהם. אלתרמן כתב את השיר כשחזר מצרפת, יוסי בנאי היה זה שהביא אלינו את השנסון הצרפתי (ברסאנס, ז'אק ברל, מוסטאקי). אחר כך שרו אותו במופע העיקר זה הרומנטיקה ובעוד הרבה הרבה ביצועים.