מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

צוואתי (ידיד נפשי) - משפחת רודנר עם גיא פינס ביידיש

השיר ידיד נפשי (או צוואתי בשמו הרשמי) הוא שיר מאבק לחרות, הנקשר לחג החרות ולמועד נוסף שנשכח אצלנו מזמן, האחד במאי, שמתדפק על לוח שנתנו מיד לאחר הפסח. בספר נפלא שהוציאו תמר ועמוס רודנר, שמיד יסופר בו, מובא גם השיר הזה, בתרגום חדש ובביצוע מיוחד בהשתתפות משפחת רודנר. על הסולן הפותח ביידיש, עוד יסופר בהמשך.

על מנת להבין את הרקע לשיר צריך לחזור אחורה  יותר ממאה שנים, ולהיפגש עם מושג "סדנאות היזע". בארצות הברית של סוף המאה ה- 19, ותחילת ה- 20, היו אמנם כמה מהגרים שמצאו זהב, אך רובם מצאו יזע. עבודה מפרכת, באולמות חשוכים, ללא אוורור , ללא תנאים לעבודה, ללא זכויות וכל זה בשכר זעום ביותר. על רקע זה קם והיה חג הפועלים (כן, הוא החל באמריקה. לא ברוסיה).

התמונה מאתר של מאריסיו אזרצקי


באחד במאי 1886 הסתיים אולטימטום שהציבו ארגוני הפועלים בארה"ב וקנדה, שלושה ימים אחר כך פרצו המהומות שהביאו בסופו של דבר להקמת האינטרנציונאל (השני, ליתר דיוק) ואיתו ליצירת חוקים וזכויות שהסדירו את מעמד העובדים בכל העולם המערבי.

ארבע שנים קודם לכן הגיע לניו יורק המשורר דוד אדלשטאט והוא בן 16 ניצול הפוגרום בקייב, מזועזע מכל הקורה את עמו ואת מעמד הפועלים, היה על סף קריסה נפשית וגופנית. כבר באירופה חבר לאידיאליסטים של המהפכה ובניו יורק היה למשורר הפרולטריון. בין השירים שכתב היה גם צוואתי. עם מסר חרות העובדים וכמובן, הדגל האדום: "יְדִיד נַפְשִׁי, כְּשֶׁאֶגְוַע, אֱלֵי קִבְרִי שְׂאוּ אֶל עַל, נֵס הַשִּׁחְרוּר, בְּצִבְעֵי אֹדֶם, טָבוּל בְּדָם בְּנֵי הֶעָמָל". לאחר הטלטלות העזות שחווה, חלה בשחפת ונפטר בשנת 1892 והוא בן 26.

דוד אדלשטאט. מתוך ויקיפדיה



בספר בשם זמר'ל, שכתבו תמר ועמוס רודנר (הוצאת הקיבוץ המאוחד ספריית פועלים) כלולים חמישים שירים ביידיש. ארבעים מהם תורגמו לעברית על ידי הצמד רודנר, ובהם גם שירו של אדלשטאט. תמר ועמוס אספני זמר נמרצים, ומתרגמים מוכשרים. לאחר שנות פעילות משותפת הלכה ב-2020 תמר לעולמה. הצמד מוכר אולי לחובבי הזמר, כעורכי כמה מספרי השירה של נעמי שמר. (נפשם התחברה, נעמי שמר קראה להם "משפחה נרכשת"). מספר עמוס רודנר בפתיחה לספר: "התחלנו לתרגם את שירי הזֶמֶר מיידיש, פשוט בגלל האהבה. השורשים שלנו מצויים שם. אותנו הם מרגשים. בילדותנו היתה היידיש שפת המשפחה".

בנוסף לשירים ולתרגומים צמוד לכל שיר סיפור כתיבתו, או תרגומו, או דרך גילויו. אל הספר מצורף תקליטור, שיר אחד מושך את האוזן, ולא רק בגלל יופיו, אלא גם בגלל הנפשות הפועלות המוכרות לנו משדות אחרים. ההרכב המבצע נקרא "דֶער רוּדנֶער'ס", נכון, הרודנרים. ומי בהרכב? בנוסף לתמר ועמוס, שר גם בנם, הילד, חמי רודנר (נכון, להקת איפה הילד זה הוא) בתם איריס (היום הוד) וההפתעה היא שיתופו של בעלה של הבת הנוספת, רותי. מגיש הטלויזיה ואיש התקשורת, גיא פינס שנבחר לפתוח את השיר ב... יידיש.


גיא פינס, מאיפה היידיש?
"גוייסתי לשיר הזה בצו המשפחה. סבי וסבתי דיברו יידיש כשפת אם בלודג' אבל אני ממש לא יודע יידיש".

ומאיפה כשרון הזמר? 

"אני לא שר, אפילו לא במקלחת. רק מדי פעם, בענייני עבודה, שירים וקליפים לתוכנית. וכן, שיא הקריירה שלי הוא ביצוע קולות הרקע בשירה של איגי וקסמן בדרך למילווקי. ״ז׳טאם״ זה אני למי שזוכר".
אז הנה ההקלטה, הרודנער'ס עם הסולן גיא פינס ביידיש.




והנה המילים (בינתיים בעברית).

צוואתי
מלים: דוד אֶדֶלשטאַט 
לחן: עממי

עברית: מרדכי (סברדליק לשעבר) סֶבֶר 

שני הבתים האחרונים תמר ועמוס רודנר


יְדִיד נַפְשִׁי, כְּשֶׁאֶגְוַע
אֱלֵי קִבְרִי שְׂאוּ אֶל עַל
נֵס הַשִּׁחְרוּר, בְּצִבְעֵי אֹדֶם
טָבוּל בְּדָם בְּנֵי הֶעָמָל

וְשָׁם, מִתַּחַת נֵס הָאֹדֶם 
שִׁירִי תָּשִׁירוּ, שִׁיר הַדְּרוֹר
שִׁירִי כִּצְלִיל הַנְּחֻשְׁתַּיִם
יִבְקַע מִפִּי כָּל בְּנֵי הָאוֹר *

אֶל תּוֹךְ קִבְרִי יַבְקִיעַ זֶמֶר 
שִׁירִי, שִׁיר חֹפֶשׁ, שִׁיר נִפְעָם
אַזִּיל דְּמָעוֹת בַּקֶּבֶר פְּנִימָה
עַל הַכְּבוּלִים מִבְּנֵי כָּל עַם *

וּכְשֶׁאֶשְׁמַע צִלְצוּלֵי חֶרֶב 
בִּקְרָב אַחֲרוֹן, שֶׁל דָּם וּכְאֵב
לָעָם מִתּוֹךְ קִבְרי אָשִׁירָה
וַאֲשַׁלְהֵב כָּל לֵב וָלֵב

צוואתי (ידיד נפשי) - משפחת רודנר עם גיא פינס ביידיש