רחוב הנשמות הטהורות

אולי הכל בגלל תקלה
כשמוסיקאי מגיע לחזרה, לא מוכן, לא כתב תפקידים, לא הביא שיר חדש, ואין לו בעצם מה ללמד, זה רע מאד נכון? לא תמיד. תיכף נראה שאם הכל היה בסדר, אולי לא היינו מכירים את השיר הזה.

אז איך נולד השיר
בשנות ה-60, עד תחילת ה-70 התחנך שמעון ספיר בקיבוץ, רמת השופט, אמא שלו גרה בשכונת התקוה, היה נוסע באוטובוס מהקיבוץ בהרי מנשה, לתחנה המרכזית הישנה בתל אביב והולך ברגל לבית אמו. בשנים בהן מדובר, היתה שכונת התקוה מרכז אלימות, פשע והזנחה מצד הרשויות. גילויי עברינות היו דבר יום ביומו, אני זוכר כנער את הידיעות על ה"חראקות", אותם אירועי רחוב של השתוללות מכוניות בחריקת צמיגים. העיתונות עסקה רבות בתקריות הקשות שארעו באזור זה. כך, בדרך מהתחנה המרכזית לבית המשפחה, היה שמעון ספיר רואה מראות קשים, של אלימות, לכלוך, עזובה. הנה כמה קטעי עיתונות שמצאתי מסוף שנות ה-50 ועד תחילת ה-70:

אלו היו המראות ברחובות, אך מנגד, מעל לראשו, ראה שמעון ספיר שלטים על שמם של "נשמות טהורות". בעת כתיבת הדברים כאן, עברתי שוב ברחובות האלה, בדרך מהתחנה המרכזית לשכונת התקוה, וראו את מי מצאתי שם. למשל הסופר יהודה לייב לבנדה, פרשן התלמוד האגדי המהרש"א, הגאון מוילנה, וגם הרבי ישראל מסלנט, מייסד, לא פחות ולא יותר... תנועת המוסר. צילמתי כמה מהשלטים.

הניגוד העצום הזה, בין הרחוב לשלטים, כך סיפר לי שמעון ספיר, הביא אותו לכתוב את השיר. על הקבצנים החושפים מומים לעשרות, פושטים עורות, אזוב וטחב בקירות, הפנסים ללא אורות, והגנבים בחצרות אוספים בשקט אוצרות וממעל מביטים בהם אנשים ללא רבב.

האם זהו רחוב הנשמות הטהורות מהשיר??? שיר הוא יצירה אמנותית, סמל, משל, אין מקום מדויק שכזה, אבל הרחובות האלה, בין התחנה המרכזית לשכונת התקווה, הם שנתנו לשמעון ספיר, כך חזר וסיפר, את האוירה לכתיבת השיר.

ואיך נולד הלחן

שמעון ספיר התגייס והתקבל כזמר לצוות הווי חטיבת הצנחנים. הוא היה בצוות מפואר שחברו בו שולמית אהרן, דודו זכאי, אורי שבח, ואברהם זיגמן שעוד ידובר בו. חבר נוסף צעיר מעט ממנו היה לואי להב, בעתיד יכתבו ביחד ("בעיר הזאת שלום"). ובכן, שמעון ספיר כתב את המילים וחיפש מלחין. הבחירה הטבעית היתה לפנות ל"מר להקות צבאיות", יאיר רוזנבלום. אלא שאחרי דחיות רבות ענה יאיר רוזנבלום שאינו מעונין להלחין את השיר. חשב שמהמילים האלה לא יצא פזמון מצליח. שמעון ספיר המשיך לחפש. הוא העביר את התמליל בין חברים. זמרים ומוסיקאים, כך קיבל את המילים חברו לצוות, דודו זכאי, מקיבוץ דליה השכן, שהעביר אותן למוסיקאי צבי שרף, אף הוא מדליה. 

וכך, הלחן הראשון לשיר היה של צבי שרף. הוא הקליט אותו עם שלישיית עבר נוספת, "דרך הגב", שבה לצד דודו זכאי היו עוד שני שכנים, אמיר גינת ממשמר העמק ומיכה אדיר, מרמות מנשה. (כמה שמו"צניקים בסיפור הזה...). אבל השיר לא "המריא". ואז, כשהגיעו המילים למיכה אדיר, קרה הדבר הגדול. ב"מעריב תרבות" כתב יעקב בר-און (16/06/2019): "שמעון היה כבר על המזוודות בדרך ללימודים גבוהים בסיאטל: 'השארתי מחברת עם שירים אצל מיכה, שיראה מה יוכל לעשות איתם, וטסתי לאמריקה. כשבאתי הנה לחופשת מולדת, אמרה לי אחותי אביבה, אתה לא יודע מה נהיה עם השיר שלך’".

ה"מה נהיה" קרה בזכות חברותו של מיכה אדיר בצוות הווי הנדסה קרבית. כי בצוות הנדסה קרבית, יחד עם מיכה אדיר, היה גם... נתן כהן.

סיפר לי נתן כהן: "הייתי אז סתם חייל שיודע כמה אקורדים בגיטרה. לא כתבתי שירים בכלל. אבל כשקיבלתי את המילים האלה, הן דיברו אלי ופתאום התישבתי והתחלתי להלחין".
והנה, היה שיר, היה לחן, החברים שמעו אותו, אבל זהו. כמו שאומרים, השיר נשאר במגירה.

"יום אחד - המשיך נתן כהן - שמענו שמתי כספי השתחרר והחלטנו שאנחנו מביאים אותו לעבוד איתנו. התחלנו להציק למפקדי הלהקה, ובסוף, לשמחתנו, הוא הגיע". העבודה עם מתי כספי היתה חויה גדולה. "הוא כבר היה עם כמה להיטים, כבר הופיע עם שלמה גרוניך ב"מאחורי הצלילים" ואהבנו אותו מאד. אבל הוא בגאונותו, היה מגיע בלי להכין כלום. היה מאלתר את העיבודים תוך כדי החזרה. ממציא לנו קולות, כותב תפקידים לגיטרות, אחר כך זוכר הכל, בקיצור, היה מדהים".  והנה יום אחד, גמרה הלהקה לעבוד על מה שתכננו, ממשיך נתן כהן: "ופתאום לא היה לנו על מה לעבוד ואז מתי שאל אם למישהו מהחבר'ה יש איזה שיר להציע. וכולם הצביעו עלי. 'הוא, הוא, יש לו שיר'". נתן כהן הצטנע, התחמק, אבל כשמתי כספי מבקש... וכך ניצל השיר. ממוסיקאי שהגיע לא מוכן לחזרה.

צוות ההווי הנדסה עשה את השיר ללהיט, עם השחרור הוקמה שלישיית "הנשמות הטהורות". נתן כהן: "זו היתה יוזמה של נאוה שקיבלה הצעה מהמפיק שלמה צח, פנתה אלי ואני הזמנתי את יורם להצטרף". בלחץ חבריו נקראה השלישייה על שם השיר. בתחילה סירב (צנוע כבר אמרנו?) בראיון עיתונאי הודה שהרעיון היה טוב ושהוא שמח שלא שמעו בקולו...

ואיך נולדה הקלטה
גם זה סיפור. נתן כהן: "לאחר השחרור, עם שלישיה חדשה ולהיט כזה גדול, לקחה אותנו חברת התקליטים "הד ארצי" תחת חסותה, והפיקו לנו את התקליט הראשון. אבל, אבל, הם לא הסכימו להשקיע ולהקליט את השיר מחדש". אז נתן כהן לקח את ההקלטה של צוות הנדסה קרבית, והשלישייה הדביקה לה את קולותיה. 

השיר זכה לגירסאות כיסוי רבות מאד. יוזכרו כאן אדם, עופר לוי, נטלי כחלון ששרה אותו ב-The Voice קרן אן ששרה אותו ב"עבודה עברית" בשנת ה-60 למדינה. הוא שב ומושמע ברדיו, בהופעות וכמובן בערבי שירה בציבור. 

האמנם זו היתה כוונת המשורר?
בעת הכנת הדברים שהובאו כאן, שוחחתי גם עם אברהם זיגמן, חברו של שמעון ספיר לצוות הווי חטיבת הצנחנים. להפתעתי כתב לי זיגמן משהו שמשנה קצת את הפרשנות לשיר. כאמור היה ליד שמעון ספיר ממש כשכתב: "מה שאני זוכר זה שהוא אמר שראה קבצנים וכל מיני מסכנים מהשוליים והצחיק אותו שהרחוב קרוי הנשמות הטהורות". היתכן שהשיר נכתב בנימה קלילה בהרבה? פארודיה על שמות הרחובות המנותקים ממה שקורה בהם? קריאת המילים מראה שזה בהחלט יתכן. שאלתי על כך את שמעון ספיר ולהפתעתי אישר את הדבר. גם את מה שזוכר זיגמן וגם את האפשרות לפרשנות הקלילה יותר. לורי ספיר: "כמו שאתה יודע, מה שיפה בשירה זה שכל אחד יכול לפרש כמו שהוא מרגיש. לשיר הזה היו הרבה פרשנויות". הדרמה העצומה שבלחן והעיבוד המיוחד והעשיר של מתי כספי, יצרו את כל מה שהתפתח מסביב לשיר הזה. נתן כהן: "אני שמח שלא ידעתי על הפרשנות השונה הזו. לו ידעתי, אולי הייתי כותב שיר קליל שלא היה נשאר ממנו זכר".

לפני סיום עוד מילה לשמעון ספיר
בכל סיפור-רון המובא באתר, אני משתדל לשוחח עם הדמויות הפועלות ביצירתו או בביצועו. אבל עם שמעון ספיר לא דיברתי. מדוע? כפי שכבר סופר, מיד אחרי שהשתחרר מצוות הווי צנחנים, נסע שמעון ספיר ללמוד בסיאטל. תחום התמחותו הוא, טיפול בליקויי דיבור, מה שנקרא בשם הכללי, speech therapy. הוא היה למומחה בעל שם עולמי. התחום שבו התמקד הוא מחלה נדירה שמפריעה מאד לחולה לדבר. והנה בצירוף מקרים נדיר, חלה בעצמו במחלה בה טיפל באחרים. הדיבור קשה עליו מאד. אז איתו אישית לא דיברתי. תיווכה בינינו לורי, אשתו. המסייעת בנאמנות ובאהבה, ובסבלנות רבה העבירה לשמעון את שאלותי והחזירה לי את תשובותיו.

אני שולח מכאן איחולי החלמה לשמעון ספיר.

שניים
שמעון ספיר כתב שירים נוספים שהולחנו ויצאו מגבולות הרי מנשה. שירו "שניים" הולחן שלוש פעמים. בפסטיבל הזמר 1974 שרה אותו שלישיית הנשמות הטהורות בלחנו של נתן כהן. צבי שרף שכבר נזכר כאן הלחין אותו עבור שלישיית "המעפיל" ובאחרונה הולחן מחדש על ידי המוסיקאי אבנר בנימין גאנם, ידידו הקרוב של שמעון ספיר, שגם סייע רבות בהכנת התחקיר לדברים שהובאו כאן. תודתי לו על עזרתו והנה הביצוע שלו לשיר "שניים".

ההקלטה האחרונה בסיפור-רון היא מהפינה שהגשתי בתוכניתו של שמעון פרנס בגל"צ אודות השיר.
איך נולד השיר רחוב הנשמות הטהורות