שושנת פלאים ברוכת אל

ביום חתונתם, קיבלו הורי גם ספרים. כך זה היה ב-תש"ט. (1949 בשבילכם. בסיפור הזה נצטרך כל הזמן לבצע המרות תאריכים). מאחותה של אמי קיבלו הורי ספר שכיניתי אותו "גוץ", נמוך קומה וצר כתפיים, אך עב מתניים, (מקיף 879 עמודים!) שמו קצר "ש. טשרניחובסקי שירים", וכנראה שביום חתונתם היה אחד הדברים החמים בשוק המתנות (אחח, אחח, שנות החמישים התמימות...). הספר נח על המדף בין רחל, שלונסקי והרבה אלתרמן, עד שנזקקתי לו אני. זה היה בשנת 1973, כשיצאה לעולם הגירסא המושרת של "שושנת פלאים", בקולו המרחף של הזמר הצעיר הנפלא יוני נמרי, והייתי חייב לדעת מה זה הדבר הפלאי הזה. באין אינטרנט, גוגל וויקיפדיה, רצתי אל הספר הזה. לאחר חיפוש מתיש (רשימה של כ- 700 שירים !!!) מצאתי את השיר. קראתיו בשקיקה, חזור וקרוא, ואז נפלה עיני על החתימה שנרשמה באותיות קטנות בשוליו: "1911 פינלאנד Metsola". מה זה הדבר הזה? איך התגלגל טשרניחובסקי לפינלנד? (או פינלאנד, כפי שכתבו אז) זה לא מקום שנקשר לזמר עברי כלשהו. מה קרה שם?

מביוגרפיה חדשה ורחבת יריעה של שאול טשרניחובסקי, ומשיחה עם עידו בסוק שכתב אותה, הבנתי הרבה יותר (אבל לא את הכל). בין השנים 1910-1914 ישב טשרניחובסקי בסנט פטרבורג שברוסיה. כשנה קודם לכן השלים את לימודי הרפואה בשוויץ ועכשיו חיפש עבודה. כבר שמונה שנים מאז שחבר למלאניה, ולהם ילדה בת שבע, איזולדה. ובקיצור, אִיזָה. גם השמות האלה מעלים תחושת מיסתורין. חידה. (מיד יבוא הסבר). ובקיץ נסע לחופשה. נכון. בפינלנד, שהיתה אז חלק מרוסיה הצארית. אני מנסה לדמיין את נסיעתו של הגבר הצעיר לחופשתו. אולי לקח מסנט פטרבורג רכבת לטאלין שבאסטוניה, משם שלוש שעות במעבורת, והגיע להלסינקי, שכר כרכרה, התגלגל צפונה והנה הגיע לבית הקיץ ששכר בעיירה הציורית מצולה, או אולי, מטסולה. הרי זה כה פשוט. הנה מתחילה חופשה נהדרת. רק מה???

רק מה??? היה פשוט מדי עד כאן, אז הנה העסק מסתבך. לחופשה הזאת נסע טשרניחובסקי... לבד.
כלומר בלי מלאניה ובלי אִיזָה. למה לבד? השיר די מסביר. עידו בסוק: "אני די בטוח שזה בעצם שיר פרידה. הוא נפרד ממנה בלב. ויותר מכך, מהמחשבה שנפלה בחלקו אהבה. הוא שהכריז שאהבה היא החיים, אין לו אותה".

מי את מלאניה?
את מלאניה קרלובנה פגש טשרניחובסקי בעת לימודיו בהיידלברג. הוא היה אז גבר צעיר, חם יצר, שהצליח מאד בין נשים. בשירים רבים כתב על אהובותיו, לפעמים היתה זו מלצרית, לפעמים מישהי עלומה ולא מוגדרת, לפעמים המציא לה שם (אילאיל למשל), אדיבה גפן, ממכון "גנזים" מחזיקה ברשימה מעזבונו שכותרתה: "אלה אשר אהבתי", ובה שמות ברמזים של נשים. אני ספרתי בה 25 שמות... והנה מכולן התאהב במלאניה.
מלאניה, היתה שונה מאד מהעלם היהודי, הציוני. היא היתה רוסייה, ילידת 1879. נוצריה דתית (פרובוסלבית). לא דיברה עברית (אגב, עד אחרון ימיה לא יכלה לקרוא את יצירותיו). כותבת עליה כרמית ספיר וייץ (במעריב 27.10.2018): "בת למשפחת אצילים רוסית. משפחתה ניתקה איתה מגע מפני שנישאה ליהודי, אבל היא העדיפה אותו". על פי הכתבה הזו, חלתה מלאניה והרופאים ניבאו לה רק עוד שנתיים לחיות, והיא החליטה להינות בהן. בסופו של דבר "האריכה ימים עד גיל 92". זה אולי נותן תשובה לשאלה מדוע בחרה מלאניה להינשא לושרניחובסקי, אולם, נותרה השאלה, שהעסיקה את חוקרי התקופה והספרות, מדוע בחר טשרניחובסקי בה, כאשר נשים רבות נענו לחיזוריו הקצרים. בסוק מעלה אפשרות שהיתה זו אהבה אפלטונית, הוא מעלה גם אפשרות שמלאניה הרתה ואולי זה מה שקידם את ההחלטה. אגב, גם אם מלאניה הרתה, אין ספק שההיריון לא התפתח, אם במתכוון ואם בדרך הטבע. 

מכל מקום הזוג הצעיר עבר לשוויץ להמשך לימודיו של טשרניחובסקי. יתכן שגם מלאניה למדה שם והם מיסדו את הקשר ביניהם. "שם היו להם כמה שנים מאושרות" מעיר בסוק, אבל זה לא החזיק. די מהר חש טשרניחובסקי שטעה.

כמו לכולנו, כשיוצאים לחופשה, גם לטשרניחובסקי היו המון תוכניות להשלים משימות בצימר בצפון. בתקופה ההיא כתב ערכים לאינציקלופדיות, תרגם, כתב לעיתונות היהודית באירופה (בעיקר "השילוח"), אבל כמעט כלום לא יצא מזה (גם זה כמו אצלנו, נכון?) אך מצד שני, מוסיף בסוק: "זו תקופה לא עשירה בשירים, ופתאום מופיע השיר הזה".

שושנת פלאים ברוכת אל
"שושנת פלאים ברוכת אל פורחת לאיש ואיש". לכל אחד, מאמין המשורר, יש במקום כלשהו בעולם, שושנה. סביר להניח שהתכוון לאהבה, אך זו בהחלט יכולה להיות שושנה רחבת משמעות בהרבה. מעשה נועז, החלפת מקצוע, שינוי מקום מגורים, בכל אחד מאלה יש שושנה שמחכה לך. " יש כל שנות חייו דורש לה, יש מוצא אותה חיש." יש שיגיעו אליה במהרה  ויש שכל חייהם יחפשו. ויש שכאשר הם מוצאים, מגלים שמישהו אחר כבר קטף את השושנה שנועדה להם, "שושנתך נקטפה כבר". ומי שלא מוצא, " ואוי לו לאיש לא הכיר בה", חייו לא כדאיים. ממש כך, "טוב לו, לו כבה נרו בו". ויתכן שכבר כאן כיוון המשורר לחייו שלו. לטעות שלו בבחירת מושא האהבה.

ומסבלו של המשורר אנחנו הרווחנו. באותה החופשה נולד שיר קסום. יש בו עצב, אך יש גם תקוה ומסר חיובי, יש גם לך שושנה, אל תחדל לחפשה, ואם תפגוש בה, דע לקטוף בזמן וקנית את עולמך.

השיר פורסם לראשונה בסמוך מאד לכתיבתו, כבר בסתיו תחילת תרע"ב, (נובמבר 1911). הפרסום היה ב"השילוח" (כמעט מובן מאליו), העתון היוקרתי שיסד אחד העם באמצע המאה ה-19 באודיסה, והחל מ-1903 היה יוסף קלוזנר, ידידו של טשרניחובסקי, עורכו הראשי. לאחר מכן הופיע באסופות השירים, "כל כתבי", ו-"כל שירי", והדומים להן, הוצאות רבות מאד. אולם דומה שלמרות יחודו ויופיו, מה שהביא אותו למודעות הציבור בשליש האחרון של המאה ה-20 ולאורך כל השנים האלה עד היום, הוא הביצוע המושר.

השיר המושר
באפריל 1973 התקיים "ערב שירי משוררים" (הראשון) של גלי צה"ל. לקראתו פנו לכמה מלחינים והציעו להם להלחין משירי משוררים מוכרים. את עובדת הפניה מגל"צ ליוצרים אני מדגיש כאן, כי יש אירועים רבים, בהם מפרסמים המארגנים קריאה לאמנים להגיש שירים ואלה עוברים ועדת קבלה וכמובן שמרביתם לא מתקבלים. כאן זה היה אחרת. סיפר לי צביקה פיק "מישהו הביא לי את השיר, אם אני לא טועה מגלצ... פנו אלי.... ובסוף לא אהבו את השיר.....ככה זה הועדות האלה ....".

אבל שיר טוב שורד התנכלויות קלות שכאלה. בעודו יושב באולפן קטן ברחוב הירקון, עבר ליד צביקה פיק, זמר צעיר שזה עתה השתחרר מלהקה צבאית. הוא שמע את צביקה פיק מזמזם משהו, התענין מה זה השיר הזה, "תרצה לשיר אותו?" והצעיר ענה מיד, כן! וקנה את עולמו. היה זה יוני נמרי שעשה מה שטשרניחובסקי כתב עליו וקטף את השושנה.

יוני נמרי נולד למשפחה מאצולת הפלמ"ח. אביו הוא דוד נמרי, סגנו של יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, איש המוסד לעליה ב' וממייסדי קיבוץ אשדות יעקב. הוא התגייס ללהקת פיקוד ההדרכה, דומני שהיום היינו קוראים להם להקת חיל חינוך, ומיד עם השחרור פגש במקרה את צביקה פיק וזכה בשושנה בצורת "שושנת פלאים". השיר פתח לו דלתות ענק. הוא נעשה כוכב כאן בארץ, בצרפת, בלונדון וסומן כיורשו של מייק ברנט.

הכל היה פתוח אבל ב-1981 נקטעה הקריירה המזהירה בתאונת דרכים נוראה בה איבד את אשתו ובנו ובעצמו נפצע קשה מאד. הוא חזר לארץ והחל בשיקום ארוך, כואב ומתיש. במהלך שיקומו יצא לארה"ב, ואז, במקביל לטיפולים, החל ללמוד רפואה. הוא סיים לימודיו והשתלם בתחומים שונים, חזר לארץ ומאז שנות ה-90 הוא רופא מומחה בטיפול בנפגעי עמוד שדרה.  מרבה לעבוד עם נכי צה"ל, לעתים בהתנדבות מלאה. אולי זוהי "שושנת הפלאים" שלו. האפשרות לטפל ולהקל על כאבי אנשים רבים.

הנה השיר מפי המבצע המקורי יוני נמרי

ביצוע מפתיע של צביקה פיק והפעם גם כפסנתרן. בהחלט מרשים.

סוף דבר
באתר פזמונט מסופר שהשיר נכנס למצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל ב־9.4.1973, זכה להצלחה גדולה וצעד 13 שבועות, עד 30.7.1973. שבוע אחד מתוכם עמד בראש המצעד. יוני נמרי שב וביצע אותו, בין השאר בסרט קומפוט נעלים (1985) בו גם שיחק. הוא שב והקליט את השיר, בין השאר בעיבודו של דייב סטיוארט, חצי מצמד היורית'מיקס. "שושנת פלאים" היה לכרטיס הביקור שלו.

עוד על פינלנד וטשרניחובסקי
הקשר של טשרניחובסקי ופינלנד היה הרבה יותר מאשר חופשה בצימר בצפון. הוא היה מרותק מהאפוס הפיני, מתרבותה העתיקה, תרגם לעברית כמה מיצירות המופת של פינלנד ובראשם הקלוואלה (Kalewala). טשרניחובסקי ביקר שוב בפינלנד ב-1935 בעקבות הזמנה מכובדת לקבל אות הוקרה על התרגום.

ומלאניה?
בלוזאן שבשוויץ נולדה בתם של טשרניחובסקי ומלאניה ונקראה איזולדה על שם גיבורה ספרותית של סופר פולני ששניהם הזדהו עם יצירתו. על הבת היתה גאוותו של האב, על האישה הרבה פחות. "היא היתה אישה נוראה - סיפר לי עידו בסוק - חברים שלו היו מספרים שבדרך כלל היתה מחמיצה להם פנים, היתה מגרשת אותם מהבית".

טשרניחובסקי עלה ארצה בשנת 1931, אשתו ובתם עלו ב-1937. איזולדה התגיירה, נישאה למהנדס אברהם וילנסקי, ולהם בן ונכדים. בחייהם בארץ התרחקו זה מזו, ותקופות מסוימות גרו בנפרד, מה שלא הפריע לגורמים שונים, לתקוף את טשרניחובסקי על נישואיו לנוצריה אדוקה.
טשרניחובסקי נפטר ב-1943, מלאניה ב- 1970, איזולדה ב- 1973.
אפילו בשנת 2014 לא נשכחו לטשרניחובסקי חטאיו וכשהוחלט להנציחו על שטר של 50 ₪, שוב קמה צעקה. אולם יצוין כאן שהמשורר דאג לאשתו, וסייע לה עד יומו האחרון. עוד 23 שנים לאחר כתיבת השיר שסימן את פרידתם.

מילה אחרונה
ב-13.6.20 שידרתי תמצית מסיפור השיר, בפינתי, "איך שיר נולד" בתוכנית "העונג השביעי" של שמעון פרנס בגל"צ. אז למרות שאם הגעתם הנה, כבר פגשתם את הסיפור והעובדות, הנה הפינה באוירה המיוחדת של שמעון פרנס.