שיר העגלון לכבוד הרכבת הקלה

80 שנה לפני שאנחנו התחלנו להקים רכבת תחתית, עשו זאת במוסקבה.

המטרו במוסקבה נחנך בשנת 1935, כעבור ארבע שנים חוקק חוק מענין, (שאינני יודע אם חוקק אצלנו, ואם חוקק, הרי שהוא לא נאכף), שאסור לעגלות רתומות לסוסים, לנסוע ברחבי מוסקבה. החוק פגע ברבים, בעיקר כמובן בעגלונים, אבל זו דרכו של עולם. יש שהפגינו, יש שחיפשו דרך להתאים עצמם למצב החדש, יש שפשוט נפלו, ויש... שכתבו שיר. וזה הסיפור של שיר העגלון. שיר שהיה ל"המנון" של המטרו במוסקבה ומבוצע תדיר באירועים הרשמיים סביבו.

את המידע המיוחד הזה אני מקבל מאלי סט וולודיה לייקין, אספני שירים רוסים וכל מה שקשור אליהם. הקלטות, סרטים, והמון, המון פרטים ועובדות. 

ולפני הכל, סרטון אנימציה של היוצר הרוסי ויאצ'סלב קוטונוצ'קין, משנת 1982, עם שיר העגלון הותיק. פס הקול המקורי שבסרטון היה של הזמר ליאוניד אוטיוסוב, בגירסה שלפנינו, החליף אותו אלי סט והצמיד את קולו של מישה אפלבאום. כמו כן, הוסיף כתוביות עם המילים, בתרגום משלו.

על אפלבאום, על אוטיוסוב, על מחברי השיר וכיצד עלה לגדולה, בהמשך, אחרי הסרטון:

העגלון הותיק

השיר נקרא במקור, שיר העגלון הותיק, "המסר העיקרי של השיר - כותב אלי סט באתר זמרשת - הוא העולם ההולך ונעלם. עולם שבו למוניות העירוניות לא היה מנוע, אלא סוס שמשך אותן". המילים נכתבו ב- 1941, שנתיים לאחר האיסור על כניסת עגלות למוסקבה. כתב אותן פזמונאי חובב בשם יארוסלב רודיונוב שמסר את שירו לעיתון שפרסם שירים של משוררים לא מוכרים. שנתיים נוספות אחר כך, ב- 1943, נהרג רודיונוב בקרבות מלחמת העולם השניה ולא זכה לשמוע את שירו שהיה ללהיט ענק.

מי שעשה את השיר ללהיט היה המוסיקאי ניקיטה בוגוסלובסקי (1913 – 2004, בתמונה משמאל מאתר ויקיפדיה באנגלית), שמצא את השיר בעיתון והלחין אותו בשנת 1942. בוגוסלובסקי היה מלחין מצליח מאד שכתב יותר מ- 200 שירים קלים, אך גם סימפוניות אופרטות, מוסיקה לסרטים ולתיאטרון. עבורנו הישראלים הוא מוכר בעיקר משיר אחד, החיוך, הידוע יותר על פי מילותיו הראשונות מתפתל משעול הפרא.

את שירו מסר בוגוסלובסקי לזמר ליאוניד אוטיוסוב, יתכן שכתב את השיר ממש עבורו."אוטיוסוב, היה יהודי - מוסיף מיד אלי סט - הוא נולד כלייזר וייסבין". אוטיוסוב החל להופיע עם השיר, ב-1945 הקליט אותו ומיד זכה להצלחה כבירה.

העגלון בעברית

לא עבר זמן רב מצאת השיר לאור, עד שהגיע אלינו וגם כאן הצליח מיידית. זאת למרות שהביצוע הראשון כאן בארץ היה דוקא ברוסית. שר אותו המוסיקאי, נגן, זמר ומורה עתיר זכויות, מישה אפלבאום, שהקליט אותו כבר ב- 1951.

למישה אפלבאום מגיעה כאן עוד מילה טובה. כתבה עליו המוסיקאית ציפי פליישר שכינתה אותו "זקן תלמידיה" (ומכיוון שגם אני תלמידה של ציפי פליישר, אני מקשיב הייטב לכל דבריה...). הוא נולד ב- 1920 בבסרביה, ומיד בלט בכישוריו המוסיקליים. במלחמה עבר לאוקראינה, התנדב לשירות, נפצע, ואז תרם את קולו הרדיופוני לתחנת השידור של אוקראינה. ב- 1951 עלה לארץ והתגלה על ידי עמנואל עמירן, המפקח הכללי על לימודי המוסיקה.

מאז נקשר שמו של מישה אפלבאום לחינוך מוסיקלי בארץ, בין השאר בזכות חוברות ההדרכה לנגינה בגיטרה שמלוות כל נגן מתחיל. קולו של מישה אפלבאום נשמע הייטב ברחבי הארץ בשיר העגלון ובשירים רוסיים נוספים (בתמונות מעלה: עטיפת תקליט השירים הרוסיים שפרסם, שער אחת מן החוברות הרבות שפרסם ללימוד גיטרה).

ולביצועים נוספים:

ו

זמן קצר לאחר אפלבאום, הקליט את שיר העגלון, שמשון בר נוי, הפעם בעברית. התרגום היה של יעקב קליינבוים (בתמונה מעלה, מאתר זמרשת), חבר קיבוץ יפעת, שנענה למכרז של חברת התקליטים "מקולית", ושניים משיריו הוקלטו על ידה. קליינבוים לא בדיוק תרגם אלא כתב נוסח עברי, המטרו, למשל, שלשמו התכנסנו הפעם, נעלם בכלל מהגירסה הזו.

הנה הבית הראשון של שיר העגלון בתרגום/נוסח יעקב קליינבוים.

הסתכלי השכם בבוקר
מקיצה כבר העיר
ענני זהב בוקעים באור בהיר
רק אני ואת על כביש חלק
מוקדם כבר פוסעים
בפינת רחוב נמתין שם לנוסעים.

(לתמליל המלא באתר זמרשת).

חידה לסיום

בשורה האחרונה של השיר מצפה לנו חידה: "כדי לרתום אותך
כל בוקר במטרו החדש, אני נוסע מסוקולניקי לפארק ". שאלתי את וולודיה לייקין לפשר הענין והוא הסביר: "זה פשוט מאד, הוא גר בסקולניקי והאורווה שלו נמצאת בפארק גורקי וכל בוקר בשביל לצאת לעבודה עם הסוסה הוא חייב לנסוע ב... מטרו".

ולביצועים:

הנה הראשון בעברית של שמשון בר נוי:

ב- 1976 יצא לאור השיר בתרגומה של אביבה אור-שלום, שר אותו שותפה ליצירה ולחיים דאז, הזמר ליאור ייני. השניים הפיקו באותה השנה שלושה תקליטים, באחד מהם, "קלינקה", היו שירים רוסיים בעברית, כולל שיר העגלון.

הנה הפזמון בתרגומה של אביבה אור שלום:

את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה

(לתמליל המלא באתר שירונט)

והנה ביצוע חי של השיר באירוע בהנחיית חנן יובל, שאף מספר בו כיצד שמע בילדותו את השיר מפי מישה אפלבאום.

התרגום של אביבה אור שלום הוא זה שזכה להיקלט בציבור ולו יש את הביצועים הרבים ביותר.  גם הדודאים שרו אותו: