מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

שלום לך ארץ נהדרת על כוס בירה

הכל בגלל כוס בירה בפאב

סטיבן גודמן, צעיר חביב (שמו האמצעי היה בכלל בנימין, מה שמלמד על מוצאו היהודי), חי מוסיקה, נשם ואכל מוסיקה, מאחוריו היו כבר כמה להיטים, אך אף אחד מהם עוד לא ממש הצליח בגדול.

הוא נולד בשנת 1948, למשפחה יהודית ממעמד הביניים בשיקאגו, מגיל צעיר ניגן וכתב, ההופעות הראשונות שלו בפני קהל היו כזמר מוביל במקהלה של... בית הכנסת בית ישראל באלבני פארק, שיקאגו. עוד פרט נחמד (ולא כל כך חשוב) שמצאתי עליו זה שבכיתה שלו היתה נערה אחת בשם הילרי דיאן רודהם, לא מצלצל מוכר? טוב, אולי תכירו אותה כפי שנקראה לאחר נישואיה... הילרי קלינטון.

לא חשוב. הבחור התקדם, והנה נבחר לחמם הופעה של זמר הקאנטרי המצליח, כריס כריסטופרסון. גם זה לא פתח לו את השמיים ואפילו לא ההיכרות שכריסטופרסון עשה לו עם האגדה המזמרת, פול אנקה. אז נכון שפול אנקה הביא אותו לניו יורק ושם חתם חוזה עם חברת תקליטים גדולה, אבל גם כאלה יש המונים באמריקה.

עד שערב אחד...

מה שעשה לו את הזינוק המטאורי היתה כוס בירה בשעת לילה מאוחרת, בפאב Quiet Knight, "האביר השקט", (למרות שזה נשמע כמו "לילה שקט").

הפאב הזה היה של חבר של גודמן והוא הופיע בו עשרות פעמים, אלא שערב אחד, זה היה כבר ב-1972, הבחין בין ענני עשן הסיגריות, בזמר הקאנטרי ארלו גאת'רי ("המסעדה של אליס", זוכרים? השיר, הסרט). הוא ניגש אליו, הציג את עצמו וביקש להשמיע לו שיר. היו רבים שביקשו כדבר הזה מארלו גאת'רי והוא בהחלט לא היה מרוצה מהנודניק שזיהה אותו בקהל. אלא שאז זה קרה, אולי בגלל אוירה מיוחדת שהיתה אותו ערב בפאב, אולי בגלל מבטו הנחוש של גודמן הצעיר, ואולי בגלל איכות הבירה שנמכרה שם, לא ברור מה היה הדבר אולם גאת'רי האגדי אמר לסטיבן העלום שהוא מוכן לשמוע אותו אבל בשני תנאים, האחד זה, שגודמן יזמין לו כוס בירה ("אין בעיה, קיבלת") והשני זה, שיש לו זמן לשיר, בדיוק עד שיגמור את הכוס (אופס, זה קצת יותר מסובך), אם גאת'רי משתעמם קודם, הלך עליו. אין שיר. אם הגיע לסוף הכוס ולא עצר, יתכן ויקח את השיר. סטיבן בנג'מין גודמן הסכים, ונכנס להיסטוריה. גאת'רי לקח את השיר, הקליט אותו, ועשה ממנו להיט עולמי.

מה שר גודמן לגאת'רי?

ארלו גאת'רי

אין ויכוח איזה שיר בחר גודמן להשמיע לגאת'רי, הוא שר לו את "ערי ניו אורלינס" (City of New Orleans) שלימים יהיה לשיר "שלום לך ארץ נהדרת". מה שקצת מצחיק זה הויכוח שמתנהל מאז, על נסיבות כתיבת השיר.  המשותף למרבית המקורות הוא, שהיה זה בעת נסיעה ברכבת שארכה תשע עשרה וחצי שעות למרחק של יותר מ-900 מייל (כ-1500 ק"מ). אך הדעות חלוקות האם היה זה, כפי שסיפר בעל פה גודמן עצמו, בנסיעה אל ביתם של הורי אשתו בעיירה קטנה בשם מאטון (בדקתי! זה לא 1500 ק"מ!), או כפי שנכתב באנתולוגיה הרשמית של שיריו, שזה היה בנסיעה במסגרת מסע הבחירות של הסנטור אדמונד מאסקי, יש גם שטענו שזה היה בנסיעה לניו יורק (המרחק דוקא מתאים, אבל הדרך לא עוברת בערי ניו אורלינס שבשיר), ויש גם גירסה שלפיה זה נכתב באמת בנסיעה לניו אורלינס. המרחקים בסדר, גם הערים שעוברים בדרך, אבל בהחלט יכול להיות שהנסיעה ההיא לניו אורלינס נתנה לו השראה והכתיבה באה בכלל במקום אחר (ראו מקרה אהרן אשמן שאת השיר על "בין איילת ומטולה", כתב בכלל בין תל אביב לירושלים...) כך שאולי כולם צודקים.

מוסיף חוקר הזמר (הרוסי בדרך כלל) צבי גלעד - גרימי: השיר מתאר בפרוש נסיעה משיקגו לניו אורלינס ו'סיטי אוף ניו אורלינס' ('העיר ניו אורלינס') הוא שמה של הרכבת  "Riding on the city of New Orleans"באמריקה יש שמות לרכבות לטווח ארוך.

מה שלא יהיה, נולד להיט ענק 

הנה הביצוע הקלאסי של ארלו גאת'רי, בסרטון המראה אותו מבצע את השיר בשילוב תמונות ממקומות הנזכרים בו (עלה למרשתת על ידי גולש שכינויו AK Dian כנראה קנדי).

עשרות אולי מאות זמרות וזמרים שרו את השיר הזה מאז 1972. יוזכרו כאן ווילי נלסון, ג'ון דנבר, ג'וני קש, ג'ו דסאן הצרפתי, ובערך וויקיפדיה באנגלית נזכרת אפילו הגירסה של יהורם גאון, למילותיו של אילן גולדהירש שהיא במרכז ענייננו כאן.

אבל עוד רגע, לפני הביצועים בארץ, הרי לא נוכל לעבור אליהם בלי לראות את סטיב גודמן עצמו שר את השיר. הנה הוא:

יהורם גאון

השיר על הארץ עולה ארצה

ואת השיר הזה לקח אילן גולדהירש, חמש שנים אחרי שהיה ללהיט עולמי, וכתב לו גירסה מקומית. ניתן לומר שזה, תרגום, אבל לא תרגום מילולי לעברית, אלא תרגום כללי לישראלית. הרעיון נשאר, אבל שמות הישובים הנזכרים בשיר שונו בהתאמה למקומותינו.

הנה כך מתחיל הפזמון במקור:

Good morning America how are you?
Don't you know me? I'm your native son

ובגירסה העברית: "שלום לך ארץ נהדרת, עבדך הדל נושא לך שיר מזמור". תראו איזה יופי התרגום ל"ישראלית" של אילן גולדהירש, את הביטוי "your native son" (מילולית: בנך יליד המקום) הוא מתרגם למילה תנ"כית כל כך כמו "עבדך הדל". אברהם כינה עצמו בתואר "עבדך" ביושבו פתח האוהל (בראשית י"ח 3), אליעזר השתמש בביטוי כשביקש מאלהים אות כשתבוא הנערה המתאימה ליצחק (בראשית כ"ד 14), יעקב הנמיך מעמדו בשם הזה בשלחו מנחה לעשו (בראשית ל"ט 19), ועוד רבים, רבים (המילה עבדך מופיעה במקרא 163 פעמים). והנה מצאתי עוד מקום בו מופיע "עבדך" ואפילו בהקשר לשירה. היה זה כאשר שלמה פנה לקב"ה וביקשו:  "לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ" (דברי הימים ב', ו, 19). ממש כמו שכתב אילן גולדהירש: "עבדך הדל נושא לך שיר מזמור".

וכך ניו-אורלינס, ממפיס, טנסי, מתורגמות בידי אילן גולדהירש ל: "צריחי המגדלים בירושלים... סמטאות השוק... גבעתיים... האביב בתל אביב... ים המלח מול אדום, ואשת לוט צופה לסדום, והקיץ בואכה אילת".

הנה יהורם גאון בביצוע המקורי בתקליט "עוד לא אהבתי די" משנת 1977.

גם בארצנו זכה השיר להצלחה רבה ומבצעים רבים קמים לו. בשנת ה-60 למדינה זכה לגירסת כיסוי חדשנית של להקת שייגעץ:

והנה עוד ביצוע מרגש (אותי לפחות), ביום העצמאות ה-66, בוצע השיר מפי עשרות ישראלים ובהם גם הנשיא רובי ריבלין יחד עם יהורם גאון. הנה הסרטון כפי שהעלה אותו לרשת נשיא המדינה בכבודו ובעצמו:

בפינתי "איך שיר נולד" בתוכנית השבת של שמעון פרנס בגל"צ, סיפרתי גם על השיר הזה.

נפרדים מסטיב גודמן

כאמור, זכה השיר לתהילת עולם, ואיתו מחברו. סטיב גודמן הלך לעולמו מסרטן הדם, לוקמיה, בשנת 1984 והוא בן 36. עצוב. השיר המשיך בלעדיו, אך כמו שקורה לפעמים, לאחר מותו, זכה היוצר להוקרה שלא תמיד זכה לה בחייו. הנה כמה דוגמאות. 

זמן קצר לפני מותו כתב סטיבן גודמן המנון לקבוצת הבייסבול של שיקאגו: "Go, Cubs, Go", לאחר מותו נעשה השיר להמנון הניצחון של הקבוצה והיה נהוג לשיר אותו לאחר כל נצחון ביתי. (וכתב לי אבי שורץ משיקגו, שלאחר מותו התגנבו כמה ממעריציו לאיצטדיון הקבוצה ופיזרו בו חופן מאפרו...). בשנת 2007, החלו לציין באילינוי את "יום גודמן", וב-2010 שונה בחתימת הנשיא אובמה, שמו של משרד דואר מרכזי בשיקאגו, והוא נושא את שמו של גודמן.

נפרדים מאילן גולדהירש

כמה ימים לפני יציאתי לטיול המזמר הראשון באיטליה, התקשרתי לאילן גולדהירש לשאול אותו על כתיבת התרגום לשיר. ענה לי קול אחר ואמר שאילן לא מרגיש טוב וקשה לדבר איתו. כמה ימים אחרי שחזרנו מהטיול, ב- 19 במאי 2018, הודיעו שנפטר. רשימה זו נכתבת ימים אחדים לאחר פטירתו, והוא בן 73. כך נאה לזכור את מי שכתב לנו כל כך הרבה שירים יפים. "מתוק מתוק", "פני מלאך", "הקולות של פיראוס", "חייך אכלת אותה", "לילה טוב לאהבה", "להשתטות לפעמים" וגם את המילים המתאימות לו כל כך: "עבדך הדל נושא לך שיר מזמור".

סטיבן גודמן