עננה

שודר בפינה "שיר השירים אשר לעפר גביש" בתוכנית "העונג השישי" של שמעון פרנס בגל"צ 11.1.2013

בזמנם, חכמינו, אמרו דברים כהוויתם, לא הסתירו את החשק והתשוקה ואת המילה הישירה. קרא את שיר השירים. שלמה המלך הלך הפוך מאתנו.  אז, בערך אלף לפני ספירה, לקחו דברי אהבה ועילוסים, ואמרו מילים כדורבנות, ואחר כך אמרו למאזינים, רגע, רגע, לא מדובר כאן במה שחשבתם, מדובר כאן על אהבת השם יתברך לעמו ישראל. היום אנחנו הולכים ההיפך, הכותבים כותבים על משהו אחד, ואז אומרים לנו, רגע, רגע, כאן מסתתרים דברי אהבהבים, הקשיבו לנו שוב.

היום נראה שתי דרכים להסתר פנים הזה, ושתיהן משל הפייטן יעקב אוזן... קובי אוז. וכבר אתנצל בפני מאזינינו שיש דברים שלמרות שהם מושרים בכל גל ואתר, נצטרך, בבואנו לפרשם לפספס עליהם, יעני, לשים עליהם פיפס, כי כשהם מושרים הם מוכשרים, וכשהם נאמרים... שומו שמיים. אז עוד בטרם תבוא עלינו יד הצנזור, נשים עליהם פיפס.

דרך אחת נקראת על ידי מורינו לספרות "הומופוניה". הומו = אחד, אחיד, זהה. (ראה הומוגני), פוני – קולי (ראה טלפון, מיקרופון, גרמופון), הומופוניה אלו שני משפטים, שנשמעים אותו דבר אך נכתבים אחרת ומשמעותם אחרת.

דוגמא? "כי יש סוף לכל דוור". דני סנדרסון, התכוון לדוור במשמעות postman אבל אנחנו שמענו את הביטוי סוף לכל דבר במשמעות - thing.

אבל הבטחתי דוגמה של קובי אוז והנה היא, ותתכונן, תיכף יבוא הפיפס הראשון.

יש לקובי אוז שיר, באלבום שביל קליפות הגרעינים, הבלדה על שאול כוסברה. שאול כוסברה היה טבח בצהל, והסתבך במשהו והגיע למשפט והשופט צועק "כוסברה אשם". בשיר כתוב במפורש "כוסברה אשם" אבל מה אתה שומע? "פיפס ברא השם".

את זה הסביר קובי אוז בעצמו, זו לא פרשנות שלי. וזה רץ ברדיו בלי בעיות.

והנה הדוגמה השניה, ועכשיו גם נגיע לחורף הנעים הזה השורה עלינו, ואיתו אולי גם לעונג השישי המובטח. והשיר הוא עננה.

לכאורה, שיר גשם. עננה, "הרוח שתנשוב והגשם שירד מהר", אבל אני אומר לך שהעננה מסתירה משהו אחר, אתה רואה לפעמים את הבחורה ההיא על איזשהו כביש, עם תיק כזה, ובעמידה מסוימת שמיד אתה מבין מה היא, ומי היא.

ועכשיו לאור הפרשנות הזו, בוא נקרא את השיר, תראה מה אומר לנו קובי אוז, ברגישות נפלאה, באמפתיה עצומה ובשפה נקיה:

עננה, אותה הבת, ניצבת במקום שלה, אותה הנקודה, לבד בשמים. איך את לא רואה שאת תקועה, תמיד אותו מקום, רק עם מישהו אחר" זה הרי כל כך ברור, הנה זה ממשיך, תראה איזה כאב: "ניצבת בתנוחה הידועה, הרוח שתישוב והגשם שירד מהר".

עכשיו בוא תראה הלאה, וכאן אולי אצטרך שוב לפיפס: "עננה, אולי היא תעלה לך

אולי היא גם תרד" להסביר??? תכין, תכין את השיר כי אנחנו מסתבכים.

משפט אחרון, עם עוד ציטוט מקובי אוז. לקראת הסוף אומר השיר: "עננה, תמיד בתוך הערפל" ועל כך הוא מסביר: "בכוונה אני שם עננים של ערפל. אני רוצה שיחשבו לכאן ולכאן. כי אנשים היום, מבחינת ההקשבה למילים, מבחינת חיפוש המשמעות, הם כמו מעדן חלב.

???

שואפים לאפס אחוז.

עונג שבת שלום.