מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

ערב כחול עמוק

שודר בפינה "שיר השירים אשר לעפר גביש" בתוכנית "העונג השישי" של שמעון פרנס בגל"צ  1.2.13

השיר שבחרתי היום הוא אולי החושני ביותר בשירינו.

זה מתחיל מהמנגינה, כתב אותה ילד בן 13, למרות שכפי שנראה, המילים להן זכה השיר לבסוף, הן דווקא מה שקוראים, "למבוגרים בלבד".

שלמה יידוב עלה לארץ בגיל 13, בארגנטינה השאיר חברה והתגעגע אליה, פחד שישכח אותה ועל זה כתב שיר. קוֹמוֹ לה לונה, כמו הירח. אחרי שניגן אותו לחבר'ה, סגר אותו במגירה, והשיר הלך לישון כשלגיה בשעתה, עד שאחרי שלושים שנה באה נסיכה, ריטה, וביקשה שיר לאלבומה הנרקם אהבה גדולה. "אבל – הוא מספר – ריטה ביקשה שיר שישרוף אותה. שרתי לה את השיר וראיתי על העיניים שלה שזה מה שהיא חיפשה". מכאן מי שהפיקה את השיר זו ריטה. היא שחיפשה תמלילן ובחרה במאיר אריאל.

ואז בא השם הזה. ערב כחול עמוק. הצבע הכחול נקשר בתודעתנו לסקס, לא ברור למה. חיפשתי את עקבותיו ומצאתי עדויות לכך בכמה שפות ובתקופות רחוקות. יש תרבויות שבהן הזונות לובשות כחול, יש האומרים שהשם הגיע ממסכי הטלויזיה הראשונים שהאירו את החדר באור כחלחל. (תוספת לאחר השידור, איריס מלכין ומאזינה בשם מירי, סיפרו שהשם בא מחרדון סיני שבעת עונת החיזור מקבל ראשו צבע כחול) לא ניכנס לזה כאן, אבל ברור שכאומרים לנו ערב "כחול", הראש שלנו מתכוונן אל המקום הזה, וגם הענין הזה עם ה"עמוק", ישר מסובב לנו את הראש. ולכיוון מסוים מאד.

יש לנו הרבה שירי חשקנות שבהם עוגב גבר אחרי אישה, אבל מעטים הם השירים שבהם אומרת האישה פשוט "בא לי". ולא סתם  בא לי אלא כאן ועכשיו. עוד הערב. הערב עצמו קורא לה "ומרחש בלחש אולי הפעם, אולי הפעם" ואת הבחור היא רוצה "משחר בלי הרף", אחד שרוצה "לרוות עוד פעם, לרוות עוד פעם".

ואז מופיע הפסוק הרב משמעי ואחד החושניים ביותר בזמר העברי: "בא לי ליפול על חרב". לחרב הזו יש קונוטציה מינית, לא יעזור כלום. כשירון לונדון רצה לשיר על גבר חסר אונים (או חסר און) הוא כתב, "ואין חרב לו על הירך" (לו הייתי פירט), ובוא לא נשכח את המילה הנרדפת לחרב. "כלי חרב" בעברית הוא גם?... התלמיד שמעון?... מה זה כלי חרב? נכון, "כלי ... זין". וכשהבחורה רוצה ליפול על חרב...

המשפט שסובב לי את הראש היה, ותרשה לי לא להסביר אותו כאן הוא: "למה שלא תפתיע, חד וחלק בפתח". ריטה אומרת שביקשה ממאיר "אחיזה דיבורית עכשוית", והתיאור הפלסטי הזה, שיש לו ביטוי אחד בעברית היומיומית, מקבל פתאום משמעות כל כך אירוטית, כל כך מינית "חד וחלק בפתח"...

אבל מה שהביא את ריטה לבחור במילים של מאיר אריאל היה הביטוי "למות עליך". ריטה אומרת "אצלנו היה ביטוי מאד אותנטי, "כפרה עליך", אבל בדיבור היומיומי של אז, זה  נשמע נורא, ומאיר אמר את זה בדרך מדהימה "בא לי ליפול על חרב למות עליך".

ותרצה? אשתו של מאיר אריאל. מסתבר שגם לה היה חלק בשיר. מאיר אריאל התייאש כמה פעמים במהלך הכתיבה: "הוא נכנס אלי לחדר המיטות ואמר אני הולך לאכזב שתי מלכות, אותך ואת ריטה'. אני לא נתתי לו לאכזב את ריטה, אמרתי לו שיצא לסיבוב ברחוב והמוזה תחזור. וכך היה אבל עכשיו, אני לא יכולה לצאת לרחוב, מאיר, בשיר הזה ובשירים החושניים האחרים שלו, כתב ממש עלי וכל עם ישראל שומע".