מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

השיר על התוכי יוסי

 

בחרתי היום שיר עצוב עצוב, ויפה, יפה שאני בטוח שגם אתה אוהב אותו מאד. שיר עם המון ערפל, המון חידות, חידה ראשונה מופיעה כבר בהתחלה, מה זה הדבר הזה: "אקנה לי תוכי ושמו יהיה יוסי"?. נכון, השיר על התוכי יוסי. מילים אברהם חלפי, שר אריק אינשטיין על המלחין נדבר עוד מעט. יש לנו הרבה שירי חיות אבל כמה אתה מכיר על תוכי? ועוד כזה שקוראים לו יוסי, מוזר נכון? חלפי כתב את השיר ב- 1935 ויעברו יותר מחמישים שנה (ליתר דיוק, 51) עד שיולחן, ובעקבות כך יגיע אל הקהל הרחב ויזכה לאהבה רבה.

את התשובה כתב לנו הפרופסור דוד אסף, בעיתון האינטרנטי שלו, עונג שבת. המילים שמביאות אותנו להבנת הסיפור באות באמצע השיר: "ואז אנכי בתוגת המאירי". שם טמון הפתרון.

אז הנה הסיפור. אביגדור המאירי, אחד מליצני תל אביב הקטנה, סאטיריקן, הקים את הקומקום, אחר כך את המטאטא, אבל יצר גם דברים רציניים, אפילו עצובים, למשל "מעל פסגת הר הצופים". הוא גדל בכפר קטנטן בהרי הקרפטים, והיה מאד מאד בודד. אמו נפטרה והוא מצא לו כמה חברים: ילדה שנקראה מריה, קוף, או ילד שנראה כמו קוף, שקראו לו פטר, כלב בשם הקטור, ו... תוכי, שקראו לו... נכון, יוסי.

ואז קרא המקרה וביום אחד נפטרו הילדה מריה והקוף פטר. לא פחות מהילד הצטער עליהם ... התוכי יוסי ופשוט נפטר מצער. ונותר המאירי לבד בעולם. התוכי היה משמעותי בחייו והוא מופיע בכמה משיריו.

ואיך זה מגיע לחלפי? שנתיים לאחר שהופיע התוכי לראשונה, נפגשו שני ליצנים עצובים. המאירי, ו... אברהם חלפי. לילה שלם ישבו, והתוכי העצוב כנראה שב ועלה בשיחתם, כי ממש לפנות בוקר, קם חלפי מכסאו ואמר להמאירי: "אקנה לי תוכי ושמו יהיה יוסי". וכך בדיוק מתחיל השיר.

חלפי הזדהה ולא רק עם ידידו המאירי אלא בעיקר עם ... התוכי. הוא כתב עליו שיהיה "ערירי בלי אישה תוכיה ויולדת", וגם "אתה לא תאהב אף פעם" וזה בעצם מה שקרה לחלפי עצמו.

והלחן? השיר מופיע באלבום ששמו: "משירי אברהם חלפי". מעל הכותרת כתוב "אריק אינשטיין יוני רכטר". אבל השיר לא הולחן על ידי יוני רכטר. באלבום הנפלא הזה יש 10 שירים אבל שלושה הם אינם של יוני רכטר. אחד מהשלושה הוא תוכי יוסי. והשיר הזה הופיע שנתיים קודם בתקליט "אוהב להיות בבית" שבו שר אריק אינשטיין את שיריו של... מיקי גבריאלוב.

בספר "זו אותה האהבה" שערך עלי מוהר, אמר אריק אינשטיין: "'העצבות כמו כוס היא ובה יין מר מענבי הנשמה' 'גם אם אני אחיה חמש מאות שנה לא אוכל להביא משפט כזה'... והוסיף: "אם אפשר היה לעורר אנשים ולהוציא אותם מהקבר ולהחזיר אותם, חלפי היה מועמד רציני ביותר".

בינינו, אם זה היה אפשרי, אז גם אריק אינשטיין היה מועמד. תסכים איתי???