מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

ללכת שבי אחריך

שודר בפינה "איך שיר נולד" בתוכנית "העונג השישי" של שמעון פרנס בגל"צ. 10.11.17

הרשה לי היום שמעון לחכות מעט עם אמירת שם השיר שבחרתי. שמע, יוצרים מחביאים לפעמים רמזים ביצירות שלהם. זה קורה בציורים, בפסלים וזה קורה גם במוסיקה. Poul is dead זוכר? אז גם בשיר שבחרתי היום החביא הכותב, יותר נכון הכותבת, משהו.

הנה הסיפור. אני אספן סיפורי "התקווה". ההמנון שלנו. יש לי ערב שלם שבו אנחנו שרים רק שירים שמצטטים את ההמנון. למשל יהונתן גפן כתב: "מאה שנים של חרב, ועוד לא אבדה תקוה". נכון? או נעמי שמר: "אל תשכח את התקוה", זה הרי במילותיה "עוד לא אבדה תקוותנו" ועוד רבים כאלה. ויום אחד, אחרי אירוע כזה, אומר לי חבר "לך לנורית הירש, יש לה שיר שבו החביאה משהו מהתקווה". נשמע מוזר, לא הגיוני, למה? כי נורית הירש כותבת מנגינות, לא מילים. איך החביאה משהו מהתקוה בשיר? לא יכול להיות. אבל הבחור אמין, והסיפור מושך. שמעון, כבר הכרת אותי קצת נכון? אז הלכתי לנורית הירש, ואני שואל אותה, החבאת בשיר שלך רמז ל"התקוה"? והיא מיד אומרת לי, "נכון" וסיפרה לי.

אנחנו בשנת 1974, ונורית הירש אומרת לעצמה, הימים קשים, פחות משנה אחרי מלחמת יום כיפור והיא רוצה לעודד, לכתוב שיר אופטימי, לטעת תקוה. אבל מה היא יכולה לעשות, היא הרי לא כותבת מילים, איך תעודד? איך תפיח תקוה? התחילה לזמזם לעצמה מנגינה חדשה, והיא מדגימה לי, כשתזהה את השיר אתה יכול לעצור אותי: נה.. נה... נה... נכון שמעון, זיהית, עכשיו רגע, שמע את ההמשך. נה... נה... נה... ואז, היא אומרת לי, "לאן אני הולכת מפה? מה אני עושה עכשיו?" ואז זה בא לה. "התקווה" הנה זה: "עוד לא אבדה תקוותנו". "ללכת שבי אחריך". נכון? מתאים? זה היה לי וואו.

סיימה לכתוב את השיר, הקליטה את עצמה, ושלחה את הקלטת לאהוד מנור, בלי להגיד דבר. אמרנו, יש אמנים שמצפינים רמזים. ואז – היא אומרת לי - אהוד מנור, בלי לדעת כלום, תראה מה הוא כתב, שיר אהבה למדינה. זה נשמע כמו שיר אהבה לאישה, אבל זה דו משמעי לגמרי: "ללכת שבי אחריך... לחלום אותך מול שמים, בארץ של חלב מרור ודבש, לכאוב אותך ושוב להתאהב".

הלכתי כמובן גם לאהוד מנור. שאלתי אותו, באמת לא ידעת כלום? מאיפה זה בא לך? הוא לא ידע כלום, וכתב מרחשי ליבו, ממה שאמרה לו המנגינה. וגם הוא הושפע מכך שהיו אלה הימים הקשים שאחרי יום כיפור ההוא, והוא אמר לי: "השיר הזה הוא האבא הרוחני של אין לי ארץ אחרת" תראה גם כאן יש ארץ של חלב מרור ודבש, ויש לכאוב אותך ושוב להתאהב. ממש כמו בשיר שכתב 8 שנים אחר כך.

יש בשיר המון רמזים למשהו כללי, לאומי. ה"ללכת שבי" בא ממגילת איכה, השורות "עם ערב הד קולנו יעלה, ופדיוננו יראה עד בוא ערבו" מגיעות מפיוט סליחות של ערב יום כיפור. הכל פה מדבר גבוה, הרבה יותר משיר אהבה פשוט.

ללכת שבי אחריך הוקלט ב-1974 על ידי אילנית ונכלל באלבום הסולו השני שלה.