מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

תכול המטפחת

שודר בפינה "איך שיר נולד" בוכנית "העונג השישי" של שמעון פרנס בגל"צ

1.9.2017

שמעון, מאחר ובתוכנית הזו כבר לימדת משפטים באיטלקית (נון פיו דה טרה מינוטו), ודיקלמת למאזינים ביוונית, אני רוצה ללמד אותם היום קריאה ברוסית וזה הולך ככה: "זא רוֹדינוּ! זא סטלינא! זא סיניי-פלאטוֹצֶ'ק!" תיכף הכל יהיה מובן. הנה הסיפור.

יש שירים שממש ברגע הולדתם ממריאים, ויש שנאבקים שנים עד שלפתע מוצאים את הדרך שלהם. ושיר כזה בחרתי להשמיע היום והוא, "תכול המטפחת". שנים לקח לו לאסוף טורים עד לזינוק האדיר בברית המועצות ואחריה גם אצלנו.

בשבוע שעבר שרתי את השיר הזה, עם קבוצת מטיילים ישראלים, בשני מקומות שבהם צמח והבשיל, במוסקבה ובסנט פטרבורג. אמרתי "הבשיל", כי לידתו היתה בכלל בפולין, הוא נולד שמעון, במהלך... משחק פוקר. כלאחר יד. ישבו החבר'ה, צחקו, שתו, ופתאום מישהו רשם חרוזים על מפית שולחן, או פאת עיתון, ואחר התחיל לשיר ויצא משהו. נחמד אבל זהו. זמן קצר אחר כך הגיעה המלחמה לפולין ומלחין השיר, יז'י פטרסבורסקי, עבר למוסקבה.

במוסקבה הקים תזמורת ג'אז קטנה, והשיר היה בתוכנית אבל רק בנגינה. ערב אחד הגיע להופעה המחזאי המשורר, קובה גאליצקי, שמע את השיר ותוך כדי השמעתו, חיבר לו מילים ברוסית. היה זה שיר פרידת אוהבים, שבו הנערה מחזיקה בידה מטפחת כחולה. סיניי פלטוצ'ק.

הגירסה הרוסית החלה להזדמר, וגם אז, עוד לא היתה להיט, המלחמה כבר הגיעה וכאן היה שיר רומנטי ולירי ומנותק לגמרי מהמאורעות וזה לא עבד. היה צריך סיוע אווירי.

זה לקח עוד שנתיים, השנה כבר 1942, קרבות עזים ניטשו בלנינגראד, וכמו אצלנו, גם שם, האמנים הגיעו קרוב קרוב לחזית וכך גם הזמרת קלאבדיה שולז'נקו. והנה, לאחר הופעה, ניגש אליה לייטננט, טייס בחיל האויר, מיכאיל מאקסימוב. והציע שתשיר בהופעותיה שיר יפה ששמע, "סיניי פלטוצ'ק". היא הקשיבה ואמרה: "זה מנותק. מהאוירה, מהמלחמה. זה לא יעבוד". הטייס הזה, מקסימוב, היה בעל יכולות כתיבה, היה גם עיתונאי, עבד כל הלילה, ובבוקר הביא לה שיר מחודש, ואז זה נדלק. היא אימצה את השיר והוא, כמו אש עבר בין העמדות, משם הגיע לתחנות הרדיו, בהמשך אותה שנה כבר שרה שולז'נקו את השיר בסרט סובייטי, "קונצרט לחזית". מאז היה שמה מזוהה עם השיר הזה. אפילו בול הנפיקו לכבודה. ועל קברה חרוטה נערה ובידה מטפחת כחולה.

והנה הגענו לקריאה שהבטחתי, ההצלחה היתה כל כך גדולה, שהיסטוריון רוסי טען ששמע חיילים מסתערים בקרב בקריאות: "זא רוֹדינוּ! זא סטלינא! זא סיניי-פלאטוֹצֶ'ק!". למען המולדת! למען סטלין! למען המטפחת הכחולה!

ואצלנו?

עברו רק שנתיים מאז שהשיר היה ללהיט בברית המועצות ותיאטרון המטאטא הזמין אצל שלונסקי גירסה עברית. שרה אותו טובה פירון. אך כמו ברוסיה, גם כאן, הוא לא המריא. אבל אל דאגה, "זא רוֹדינוּ! זא סטלינא! זא סיניי-פלאטוֹצֶ'ק!" בשנת 1975, ביום העצמאות ה-37, שודרה בטלויזיה השחורה לבנה שלנו תוכנית הסיום לסדרה המיתולוגית "שרתי לך ארצי" בהנחיית אליהו הכהן ודן אלמגור, והם הזמינו את אותה טובה פירון לשיר את תכול המטפחת, ואז זה תפס. ומאז היה לשיר חובה בהופעות ובערבי השירה בציבור (אריק סיני, שוקולד מנטה מסטיק, רונית אופיר, איתן מסורי, אריק אינשטיין).

בשנת 1977 חידש אריק איינשטיין את השיר בעיבודו של אבנר קנר, בתקליט "ארץ ישראל הישנה והטובה, חלק ג'".